מה שחלמתי הוא
מה שיצרתי הוא
מה שיצרתי והוא
הפך למציאות:
הוא
מכחול דעתי
הבוחש
רוחש
מעביר קו מהיר
בין חלום למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומי כמוך כינרת כשכותבת את תגובה נשמעת היא כשיר [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מצויין אודות שילוב מדהים בין ציור במילים לציור בצבעים :-) לדעתי הסיפור אמור לעבור עריכה נוספת מבחינת טעויות דפוס ועימוד, הדבר אך יכול להוסיף ליופיו של הסיפור ולהנאת הקורא ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] נישואים בין עדות בישראל יכולים לשמש מופת למדינות רבות (ביניהן גם מדינות מתקדמות) שבהן מתחתנים אך ורק בקהילה ועם אותו צבע עור. בכל זאת ירושלמי- אתה שלמדת בישיבת חב"ד ולבשת חליפה ואחר כך הלכת ללמוד תורה בישיבת אמרי אמת של חסידי גור ולבשת ספודיק כזה עבה (שטריימל) שמסובב לך את הראש אחורה וגידלת זונגעהלא'ך וזקן והתנענעת כלולב הגזול. הכיצד זה קרה שהפכת קומוניסט ועוכר חסידות? [ליצירה]
- [ליצירה] לא קל, היצר הרע משיא ללכת בדרך הרע. בניגוד לחינוך לו היית רגילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרת משהו מאוד נכון במשפט: "מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה" יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] מארץ הכפור אל ארץ האור :-) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומפתיע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] געגועיך זורמים אל הלב ומן הלב אל מסע חיפוש בלתי נפסק שמוביל בסופו של דבר אל הארץ ומלחה [ליצירה]
- [ליצירה] ענת, את הולכת ומשביחה משיר לשיר, ניתן לראות זאת ברפרטואר שלך וזה כל כך מלהיב. [ליצירה]
תגובות