זקוק לשמונה שעות, לפחות קודם אעמוד לפנייך. מדבר עימך כבר מספר שבועות, ולא בא דבר אל קרבייך. את לא נמצאת במילים,
שבאים אליי בשעות הליל. אחכה, אולי, עוד כמה זמנים, אחזה באור פניי-פנייך.
[ליצירה]
עם כל ההתלהבות ממילים ותחושת ההנאה שהם מביאים, צרם לי קצת הזהות הזו. אני זה אתן ואתן זה אני. כי שווה לזכור שיש הרבה דברים שאנחנו חושבים או חשים בעומק והם לא יכולים להיאמר במילים. ואני לא מתכוון לצרות הביטוי של אדם מסוים אלא לאדם בכלל.
האישיות שלנו נבנית מפן זה לא פחות מאשר מכל עולם ביטוי.
[ליצירה]
ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים...
חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה.
זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר.
[ליצירה]
רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר.
אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה.
והחצאית והמים וזהו.
תגובות