מַה הָיָה לָנוּ הַשָנָה:
שְׁתֵי לֵידוֹת, בַּר-מִצְוָה, חֲתֻנָּה
וּשְׁכוֹל.
בְּסַך הַכּל
הַמַאֲזָּן בִּיְרִידָה מְתוּנָה.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מינימליזם ראליסטי בתיאור רציונליסטי של פסימיזם מודרני. ובעברית: רואים את הברק... שנה טובה, ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף סוביקטיבי ורדיואקטיבי בסוף נשיר ביקורות :) תודה ניצן הניקוד נהדר! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים כמה שזה עצוב (או להיפך? אני לא בטוחה). בכל מקרה, מזל שלא ראיתי את זה לפני ראש השנה,זה היה מדכא אותי. וטוב שראיתי עכשיו, כי זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכלל אלה הם חיינו... מה אפשר לבקש יותר? המנימליזם מחדד את המסר יפה מאוד . [ליצירה]
- [ליצירה] או.קי. עכשיו אנחנו יודעים מיהו מעריץ מס' 1 של שמואל. המצב היה יכול להיות פחות מביך אם היה בנמצא, באיזשהו מקום, איזה מעריץ מס' 2. אבל תודה על החיוך שהסבת לי על הבוקר. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה כל כך הכאיב לי. לא נראה לי מתאים ל"שירי ילדים". [ליצירה]
- [ליצירה] זה ציור? אני חשבתי בכיוון של תמונה שעברה עיבוד ממוחשב.. [ליצירה]
- [ליצירה] את ציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי. השיר הזה כתוב היטב. "החיטה צומחת שוב" - זו דוגמה לשימוש ראוי בארמז. כאן מתווספת למשמעות הפשוטה המשמעות שניתנה לשורה הזו במקור, ויש בכך רק יופי. המשך כך, בשירים שמחים יותר... ישועות ונחמות ניצן. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה. רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי? [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. כמה חיוכים, למרות שזו הפעם השלישית שאני קוראת את הסיפור הזה. הוא מלא חן, מתיקות ונועם, שלא אכפת לך אם הוא עמוס במוסר השכל. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את הפסקה השניה. וגם את כל השאר. כל כך אמיתי, וכתוב מדהים. וכל שנשאר לי זה לענות אמן. [ליצירה]
תגובות