אדם נוסע ברכבו
(נוסע בקברו)
ורעש בקרבו
ולפתע
מופיע הקיר
בו
הכול מסתיים ומתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון חזק! הסוגריים קצת הפריעו לי.. אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה.. (ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושב שישנה פה שום ערגה לנמענת, יש פה בסה"כ ערגה לשקט הנפשי של הכותב. ובשביל השקט הזה הוא מוכן שאחרים ישלמו מחיר. השיר כתוב טוב, הוא עושה את העבודה, ולכן הוא צרם לי כ"כ. [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני. חבל שקראתי את זה רק עכשיו. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! תחושה חזקה של מטרה ללא אמצעים, מעין מה שאמר לי מישהו - "אני לא מבין, אבל אני יודע". תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה התאווה בעוצמתה, כפי שהיא מוצגת בקטע, יכולה לצוץ אצל כל אדם בחולשה שונה. ויש קלפטומנים (אנשים עם אובססיה לגניבה) שמן הסתם יחתמו על הקטע הזה. כל האיזכורים של הנחש בילבלו גם אותי, אבל זהו לא החטא שלי או שלך, וכן גם לא הנחש שלי או שלך. ומה שהבנתי מתגובתו זה שהוא ניסה ליצור את התובנה הזו בדיוק - "המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו." ואילה - הוא כתב שכל מי שקרא את הקטע מזהה פה חטא "שונה מקצה לקצה". אז לא הבנתי את תגובתך. חזקי, חזרתי לקטע כי רציתי להבין אותו קצת יותר טוב, אני לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת אבל הקטע המחיש לי נקודה מעניינת. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים. אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני). ממש תודה לך על השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וכואב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ישנה הרבה חמימות בשיר הזה! מפגש חם בין סבא פיקח לנכדה מחפשת. וכל הכבוד לסבא! בהצלחה ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך הקטנה מכולם! שיר ממש נחמד. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וכואב. אנחנו צריכים להתפלל לישועתם של כל מי שקבור במעגל הזה. גרמת לי לחשוב. תודה לך. [ליצירה]
תגובות