שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
-----
הו, ממזי, אל נא תיסחף
אתה מוזמן לכתוב בכיף
אבל מרב הממולחת
ידה לא שמה בצלחת
(ולא חשוב אם שם מונחת
מנה של בלינצ'ס או קדחת)
כי בינתיים הגבירה
(אתה נרדמת בשמירה!)
תפסה בן זוג מן השמיים,
ולא ליום או ליומיים
כי אם לאורך זמן, חביבי
כלומר העסק אינטנסיבי!
לכן אומר לך ממזר
אתה אמנם עוד מחזר
ממש כמו אידיאליסט
אך מיקומך ב waiting-list
(זו לא סיבה להיכנע,
כי ברשימת ההמתנה
אתה נמצא, כפי שנודע לי,
עדיין במקום ריאלי)
אז קח מספר ושב בתור,
כאן מן התור, לאיש אין פטור!
וַלא - שוב תתאמן, אבוי!
לדייט ביידיש, אוט-א-זוי!
[ליצירה]
------
אז קח מספר, עמוד בתור
עד שמרב תחליט לבחור
כי למועד יש עוד חזון
לכן - אל נא בחיפזון!
עד שנגיע לתנאים
אולי מרב תאכל רק "עִם"
וזה יהיה די לא מתאים
אם לשניהם הכל טעים...
[ליצירה]
----
ובכן...במדריך טהר-לב לכתיבת שירים ומקאמות (הוצאת הד-ארצי/ספריית מעריב) מוקדש פרק שלם לנושא המקאמה...והאמת היא שיצירה זו (כמו גם רוב היצירות המופיעות תחת סיווג זה ב"צורה") לא בדיוק עונה להגדרה. מקאמה היא סיפור מחורז בחריזה פשוטה ובסיסית (חריזה לסרוגין, כמו ביצירה זו נחשבת למשוכללת מדי בשביל מקאמה) וללא שמירה על משקל. רוב היוצרים כאן ובכללם גם אני התייחסו למקאמה כאל דקלום מחורז עם מסר פוליטי או סאטירי. חיים חפר למשל כותב בידיעות אחרונות מקאמות אמיתיות, אבל דידי מנוסי, הכותב מעבר לדף, משכלל את החריזה והמשקל לרמה שמעבר למקאמה. איך תגדירו איפוא דיקלום בעל חריזה משוכללת ושמירה על משקל, אשר נושא בחובו מסר פוליטי או חברתי? אני לא מצאתי בקטגוריות שבאתר, קטגוריה קרובה יותר ממקאמה- ולכן בלית ברירה אני משתמש במקרים אלה בברירת המחדל של "מקאמה".
[ליצירה]
----
ובכן ממזר - כאן שוב תקפת
ואת אפך כאן שוב דחפת
לתוך חיי הנישואים
של זוג אחר (כך לא עושים!)
אשתי, אגב היא נח"לאית
(כן, אז, זה עוד היה להיט)
ובהחלט זו הקצנה
לומר שהיא התקמצנה
הרי בגיל הנישואים-
בנות פטורות ממילואים
ולדיסקית, זאת אל תשכח,
אין אז כל ערך כך או כך
וכאן אוסיף: אפילו אם
היא עוד שרתה במילואים,
היה אז צה"ל מממן
תיקון (יש לו תקציב שמן)
אם כן, גם מאידך גיסא
זה לא היה בא מכיסה
כלומר ממזר, חדל קשקשת!
התנצלותך כאן מתבקשת
תגובות