כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
---
חזן יקר, אני לא נוהג לפרש את השירים שלי אבל הפעם בעקבות תגובתך שממש מזמינה את זה, זה ממש מתבקש - ובכן, השיר מדבר על אנשים (גם חיילים אך לאו דווקא) שעוקרים מהם זכויות בסיסיות, בגלל כל מיני סיבות בירוקרטיות בלתי מוצדקות. כמו כן יש כאן גם רמז, לחיילי צה"ל שנמצאים לפעמים במצב של חוסר אונים אמיתי בגלל הוראות פתיחה באש מאוד מסובכות ומצבים פוליטיים שכאן אין המקום לפרטם.
[ליצירה]
תגובה למגיבים
לממזר פרחים- אני מממזר, סליחה ממחזר בעיקר ישנים בשלב זה, אבל יגיעו גם חדשים. בכל אופן תודה על התהודה.
ללאה מרחב- ההזדקנות היא אחרת מכיוון שפה מדובר בהזדקנות וירטואלית שאינה תלויה בגיל ביולוגי אלא בתחושה עונתית מאוד מסוימת. בכל אופן תודה על המחמאות.
[ליצירה]
----
ובכן...במדריך טהר-לב לכתיבת שירים ומקאמות (הוצאת הד-ארצי/ספריית מעריב) מוקדש פרק שלם לנושא המקאמה...והאמת היא שיצירה זו (כמו גם רוב היצירות המופיעות תחת סיווג זה ב"צורה") לא בדיוק עונה להגדרה. מקאמה היא סיפור מחורז בחריזה פשוטה ובסיסית (חריזה לסרוגין, כמו ביצירה זו נחשבת למשוכללת מדי בשביל מקאמה) וללא שמירה על משקל. רוב היוצרים כאן ובכללם גם אני התייחסו למקאמה כאל דקלום מחורז עם מסר פוליטי או סאטירי. חיים חפר למשל כותב בידיעות אחרונות מקאמות אמיתיות, אבל דידי מנוסי, הכותב מעבר לדף, משכלל את החריזה והמשקל לרמה שמעבר למקאמה. איך תגדירו איפוא דיקלום בעל חריזה משוכללת ושמירה על משקל, אשר נושא בחובו מסר פוליטי או חברתי? אני לא מצאתי בקטגוריות שבאתר, קטגוריה קרובה יותר ממקאמה- ולכן בלית ברירה אני משתמש במקרים אלה בברירת המחדל של "מקאמה".
[ליצירה]
---
פנויה = סבבה? - נו, נניח...
אכן הדיזאונאנס מצליח
בשעת הדחק, לתעתע
ואת הנפש לשכנע
שאם המיועד לא בא
אז אדרבא ואדרבא...
אמנם אולי בדיעבד
עוד לא הופיע המיועד
אבל מכאן ועד....(דחילק!)
לרצות בכך מלכתחילה?!
ואם נדמה לך שאני
דואג פתאום לאחייני...
אז אענה לך כאן ברורות:
לא יחסרו לו מחזרות!
[ליצירה]
----
שמתם לב? הדאגה שלו היא רק שמא תהיה עילה לשרון "להציב מכשולים". להציב מכשולים למה בדיוק? וכאילו עצם הפיגוע הזה ודומיו אינם המכשול בהא הידיעה.
[ליצירה]
----
איזה קטעים ואיזה שמחות...
ועכשיו לך תוכיח שאין'ך אחות.
נו. טוב. יש אחות. לא אחת כי אם שתיים
אז מי משתיהן בעניין בינתיים?
כי יש לשתיהן בנים ועוד איך
אז מי כאן היה אמור ל'ישתדך?
ובכן חברים אני כבר מסטול
כאן כל משפחתי במחירת החיסול
ולי לא ברור כאן כבר מי נגד מי
השכנה, אחותי, ביתי או אימי?
ראיתי ממזר - זה הכל בגללך
המעט פרטיות שהיתה לי, הלכה!
[ליצירה]
---
השתדלתי להפריד בין הכאב החד, כפי שמתבטא בשיר ("64 שנים אחרי") לבין החוויות האירוניות שעברנו בדרך, אז איך זה שכוכב אחד מעז להיות כל כך, כל כך מאקאברי ? למען השם, איך הוא מעז. אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד.
תגובות