[ליצירה]
---
מאוד מאוד אהבתי.
הסיפור קולח, זורם ומרגש. נסיונות ההתחברות, ההשתתפות, השרשרת האינסופית של אנשים ואהבה.
וההסתכלות על האנשים באוטובוס ובשטיבלך, ממש הזכירה לי את עצמי.
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
---
בנח"ל החרדי, דרך-אגב, רבים הדתיים הלאומיים.
אורי (קבל מסר), אח שלך לא מקבל קיתונות של בוז (שזה נורא, כמובן) כאדם פרטי אלא כמייצג חברה, שערכיה (ככל הנראה) המביאים לביזוי הם לא הערכים שלפיהם חי אח שלך.
יש צביעות רבה של הציבור, אבל אין כאן שום טענה לוגית בנוגע לדרך החיים החרדית, אלא ביקורת על המתייחסים אליהם.
נושא, אני לא רוצה לראות חרדים. דרך-החיים שלהם שגוייה ולא טובה. כולם צריכים להיות דתיים-לאומיים.
(האם אואשם בסגירות יתר?)
תגובות