ברוך ה', לא בי המדובר. או שכך לפחות... נראה לי...
סניליות
-------
חולה אני מדי
מכדי להגיב
על כל שטות
הנאמרת...
...עלי
(או אפילו) מלפני
מאחורי ומצדדי-
הוא העומד!
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סינליות הצלחת להצחיק אותי [ליצירה]
- [ליצירה] ... משעשע משהו..... [ליצירה]
- [ליצירה] --- יו, התגובה הזאת מצחיקה. הולך לספר עליה לכולם.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, רטרו! אהוב אהבתי! יבוא!.. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמו שאמר סבא אחד "אני, ברוך השם, הזכרון שלי מ-צו-ין (דופק שלוש דפיקות על השולחן נגד עין הרע) מי שם?" [ליצירה]
- [ליצירה] תיסתכלו על היתרון בסניליות- כל יום אתה פוגש חברים חדשים. [ליצירה]
- [ליצירה] כיוונת לדעת גדולים דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] לאורי ברוך בואך בצל קורתנו. מחכה בקוצר-רוח לקרוא עוד ועוד שירים פרי-עטך, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, רן אבל יש יופי בכל שפה! יש את חידודי-הלשון שלה, יש את ההלצות שלה, זה עולם ומלואו. היהודים במזרח אירופה למשל, לא רק סבלו ביידיש, אלא גם צחקו ביידיש! האמן-לי, עברית היא שפתי הראשונה במעלה, אך היידיש- היא הסטנד-אפיסטית שלי! או אם תרצה- אומר לך כך: העברית היא אשתי, אך היידיש- היא הפילגש שלי...(ושכל הפמיניסטיות כאן לא ייעלבו, בבקשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] שמע-נא... חושבני שקטגוריית "שירי-ילדים" מתאימה יותר לשיר זה... אבל, נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תגובה קצרה (לוויכוח דלעיל) מסכים אני בכל ליבי עם החתלתול ואורי: איכותה של היצירה מ-מ-ש אינה נמדדת במאמץ הנדרש כדי להבינה! וכעת לילד: ממש אין אני מסכים איתך שתגובה שטחית ליצירה מסויימת- מעידה על הבנה שטחית. לרוב היא מעידה על-כך שכותב התגובה לא השתדל מספיק לנסח את דעתו אלא כתב באופן ספונטאני וראשוני לחלוטין את אשר על ליבו! בקשר לסיפא של דבריך- בהחלט עדיף שכל יצירה ספרותית (ובמיוחד- שירה) תצפון בחובה גם רבדים סמויים מן העין, מלבד הרובד הגלוי לעין כל. זה מה שהופך סתם יצירה- ליצירה גדולה. אך גם אם כותב מסויים כותב את אשר על ליבו מבלי לצפון מסר נוסף בתוך היצירה- גם אז היצירה יכולה להיחשב כטובה. אם היא זורמת, אם מרגישים כנות ביצירה, אם המילים והתכנים אינם שטחיים יתר על המידה- גם אז היצירה טובה. ממני, השטחי מאוד (לפעמים), הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... למרות שלא הבנתי שום דבר (ואולי בגלל זה...), נהניתי מכל רגע! [ליצירה]
- [ליצירה] אויויוי איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] הה, יש בזה משהו... לא הייתי קורא לזה נונסנס, בהחלט לא נונסנס... משל נוקב על החברה האנושית ה"מרובעת"... [ליצירה]
- [ליצירה] רגערגע... רק עכשיו קלטתי שזה אינו שיר אחד שחוזר על עצמו, אלא קבוצת שירים (בהתהוות מתמדת) שהכותרת שלה הוא: "שלא תשכחו"... מר קרן הנכבד, אולי (למען הסדר הטוב)- תקטלג את השירים הללו: שלא תשכחו א', שלא תשכחו ב' וכו', כדי שבאמת לא נשכח שזהו אוגדן של שירים ולא שיר אחד החוזר על עצמו שוב ושוב... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב תודה לך וברוך-הבא. הו, כמה טוב שאתה עימנו. [ליצירה]
תגובות