הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוקלת להדפיס... אבל אולי כדאי להפנים וזהו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתה לכבוד לזה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ותסתכלו לעצמכם טוב טוב בעיניים. מי אני? זו שאלה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... הפנמתי והיתחברתי... בהצלחה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם זה הכי חשוב אבל זה הכי קשה. קל להגיד דברים כאלה, מתסכל לנסות ליישם אותם שוב ושוב, ולא להצליח. ____ בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] להיות חבר של... בס"ד זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי: תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך. יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! התימצות שבמילים כלל לא בא לידי ביטוי. במספר מועט מאוד את מספר חיים שלמים. שלושת הבתים קצרים, ארוכים, מלאי חן ומרגשים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור הסיטואציה, קצת מעורפל. אני מרגישה שמשהו קורה, משהו דרמטי, אפילו, אך רב המכוסה הגלוי, בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים... מרגישים את הסוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי. אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח! (ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס.... אז לילה טוב ילדים! ולדנה: אהבתי! המשיכי כך! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו... מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים) ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר) בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] גם באביב וגם בסתיו, וגם בחורף ובקיץ. זה בדיוק הענין, (קשור גם לשיר "צפירה") שאצלה זה תמיד. ללא קשר למאורעות. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד לאאלה!! ממש אהבתי... היה שווה הגדלת הפונט... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כן, בטח עברו שנים מאז שכתבת את זה ואתה אפילו לא זוכר שזה פה, אבל רק רציתי להגיד שדברים כאלו, אני יותר אוהבת מהיצירה החדשה שלך (שגם טובה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ואאאווו. כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך... [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם הרבה ניגודים בחיים של כל אחד ואחד. אני מאחלת לך, שגם בגיל 30, 50 או אפילו 100, עדיין תדע איך להרגיש נער, אבל כשצריך - תוציא את המבוגר מהמגירה... [ליצירה]
תגובות