זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד - לא עושים דברים כאלה! תכתוב, תכתוב. אם לא פה אז במסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוף מסקרן... איפה ההמשך? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. זה בכלל לא פועל ככה. אנשים מזהים את זה כשמתרחקים כדי לא לחנוק. ואולי אני סתם תמימה? לא יודעת. מעדיפה להאמין בזה ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה בכלל. בשירה צריך להיות מדוייקים הכי שרק אפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] מניס, ברור שאני מסוגלת לעשות כמה דברים בוזמנית - אבל לא כשמדובר בעננים... חוץ מזה שיש עוד רובד של משמעות מאחורי השיר הזה, אבל איזה כיף לי שרק אני מבינה אותו כרגע:) תודה לכולם על התגובות (גם לך, יאיר!). שימחתם אותי עד מאוד:) אסתר, שגם הלילה לא ישנה מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר. הרבה יותר מדי מוכר. רק שאצלי סבתא שלי אפילו לא זיהתה אותי לקראת הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מה להגיד, שאני מזדהה? חבל. חבל שככה זה. אבל אם זאת המציאות אנחנו עוד נמצא את הכוחות להתמודד איתה, ונתפלל לימים טובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אז רק עכשיו אני קוראת את זה... זה פשוט מקסים! גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון. בקיצור - נהדר. [ליצירה]
תגובות