זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני שרה לבד לפעמים. למרות שתמיד הכי בא לי לשיר באמצע אוטובוסים הומי אדם... מה לעשות שאסור לי? [ליצירה]
- [ליצירה] קוץ יקר, האם אתה באמת חושב שיש צורך שתסביר את עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים-מקסים! ואפילו הצלחת להפוך את הקיטש של הסוף לפחות-קיטשי בזכות משפט הסיום שלו. איזה אופטימיות נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אז רק עכשיו אני קוראת את זה... זה פשוט מקסים! גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון. בקיצור - נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אני ורד. אבל בשביל זה בדיוק נועד השיר. כמו הקוצים של הוורד - הוא מסתיר את המהות האמיתית שלי. לא רוצה שיקטפו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קראתי, צחקתי, נהניתי. חבל שאני לא יכולה לנקות עם זה חלונות... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, נהדר! רצה לראות עם יש לך עוד כאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט כבוד, להזכיר לכם כל כך הרבה יצירות מפורסמות... :) מזל שאת אף אחת מהן אני לא מכירה, למרות שבנוגע ל-1984 תהיה קצת בעיה להאמין לי... (באמת! לא קראתי אותו!) חתלתול, אני אחשוב על מה שאמרת. אולי יום אחד אני אפילו אעשה מזה משהו יותר ארוך... תודה לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. זה בכלל לא פועל ככה. אנשים מזהים את זה כשמתרחקים כדי לא לחנוק. ואולי אני סתם תמימה? לא יודעת. מעדיפה להאמין בזה ככה. [ליצירה]
תגובות