זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ממתי זה פה? פשוט פשוט מקסים. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] כשיש בך קצת, אם תתן, תתמלא עוד יותר ממה שהיית. אבל אני מסכימה איתך. כשריק לגמרי פשוט אי אפשר לתת. לא מאחלת את זה לאף אחד... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. בדיוק כתבתי היום שיר כזה. אפילו עם אותו הדימוי של עץ בשלכת. הבעיה היא שבשיר שלי אני העץ. ולא. לא טוב שכל הפנים חשוף. לא כשהוא פרוץ לכולם. צריך להיזהר, לדעת מה לחשוף ולמי. אפילו שזה מפתה מאוד. בוער מאוד. ממכר אפילו. לכל אחד צריך להיות אדם אחד בעולם להשיר בפניו את כל הקליפות. אבל צריך לבחור את האדם הזה במלוא הזהירות, כי הוא צריך להיות זה שיהיה איתך כל החיים - על כל מה שיש בך. לא טוב להיות עץ בשלכת. אסתר, במונולוג חושפני הרבה יותר ממה שהיא התכוונה... (עץ בשלכת כבר אמרתי?) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד אבל אני בחיים לא הייתי נשארת איתו. [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. וזה באמת לא הסגנון הרגיל שלך, אבל אני אוהבת את זה בדיוק ככה. התיאורים היבשים האלה שמעבירים בדיוק את התחושה. (אבל מי מתחיל את היום בסלט ירוק ומיץ תפוזים?) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז ככה: אלול - אף פעם לא אמרתי שאנשים צריכים לחשוף את עצמם לגמרי. אני חושבת שההפך הוא הנכון. ואני חושבת גם שאנשים שמכירים אותי יוכלו להעיד עלי שאני גם מיישמת את זה:] הבעיה שלי היא לא עם זה שאנשים לא מדברים, אלא שהם מדברים סתם. שהם מדברים רק את החוץ שלהם, כדי למלא את הרווחים שבין השתיקות. ואז הם כבר שוכחים איך להגיד את מה שבאמת אמיתי. איש אחד - אתה צודק. אף אחד לא מתכוון לשקר. אבל אף אחד גם לא מנסה להגיד את האמת, וזה כמעט כמו שקר... ועופים - אני אופטימית:] אבל צריך לכתוב כדי להוציא את מה שמציק - ואז נשאר רק הטוב בפנים... ואתה לא יודע איך צחקתי... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק - אאוץ'. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) כל הקודם זוכה! [ליצירה]
תגובות