כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר,
וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם.
אהבתי מאוד.
ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך...
מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!!
כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש!
כל כך יפה...
כל כך נכון...
וכמה מבאס -
כל כך מוכר...
מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך.
וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך....
שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים....
אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,,
יש בך המון אמת....
והיא נכתבת נפלא!
תודה.
[ליצירה]
\
כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר,
וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם.
אהבתי מאוד.
ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך...
[ליצירה]
מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!!
כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש!
כל כך יפה...
כל כך נכון...
וכמה מבאס -
כל כך מוכר...
מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך.
[ליצירה]
פשוט ונוגע
וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך....
שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים....
אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,,
יש בך המון אמת....
והיא נכתבת נפלא!
תודה.
[ליצירה]
אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!
ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך...
מפלח את הלב, את הנשמה.
כל כך קצר, וכל כך מפלח.
לאהודות!
[ליצירה]
מדהים!
אני שונא לומר מה שכולם אומרים, אבל מה לעשות וכל הסופרלטיבים כבר מופיעים בשורות שמעלי.
פשוט מדהים, ההקבלה שבנית בין מערכים מתימטיים קרים וחסרי אחיזה במציאות לבין החומרים המרכיבים אותנו.
מעולה מכל הבחינות.
[ליצירה]
לא מסכים...
חזק מאוד.
האם זה מה שעושה אדם לגבר? היכולת להתנער? אם המעשה הזה הוא נכון הרי שהוא צריך להיעשות, גבר או לא גבר. ואם אין צורך בו, חבל שיתקיים רק כדי להוכיח גבריות כלשהי...
[ליצירה]
תגובה לתגובות
חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה.
ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן.
[ליצירה]
לאודיה הפצפונת:
דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה.
אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון.
[ליצירה]
הו, אלול,
איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה!
אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה.
אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו.
תגובות