נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
תמיד כשקוראים שיר/קטע, כל אחד מוצא בו משמעויות משלו-שלא ברור אם מחבר היצירה התכוון לזה, אז מהיצירה המשעשעת הזו יצאתי עם תוכן אישי שכבר ציין אותו אחר כאן לפניי, היצירה הזו- בין אם אדם התכוון לכך, ובין אם לא, טומנת בחובה הרבה יותר מסתם תיאור מבדר של משחק ממכר. אדם- היטבת לנסח, לתאר ולהעלות חיוך ומחשבה, כדרכך....
[ליצירה]
טוב זה סופי- קנית אותי.
אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ...
(שוב- כדאי לעשות הגהה...)
[ליצירה]
האמת שאני לא שותפה לביקורת, לא במקרה של שי ובטח שלא בהקשר של היצירה הזו....
ואם אני תמימה, אז אני שמחה, ובקריאה שניה לאור ההערה- נהניתי פחות.
אז- מעדיפה להשאר בתמימותי ולהנות מרוב יצירותיו של שי וכמובן לתת ביקורת כשרואים לנכון....
שי- מקווה שההבנה שלי ליצירותיך, היא הנכונה, אם לא- אני מיצירה על כך, על אף, שבעיני, הכשרון בלכתוב, הוא לאפשר לכל אחד למצוא עצמו ביצירות שלך, לתת למילים שיצאו לך מהלב פרשנות משלו ולהנות מזה....
ואידך זיל גמור :)
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
תגובות