בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] . לא לשנות עולם, לתקן עולם. [ליצירה]
- [ליצירה] עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון... להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים. [ליצירה]
- [ליצירה] רות סוף הדרך אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות.... זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי. הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר. ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] דוב בוי ידידי אתה טועה, ה- זכר/נקבה תלוי במה שמדברים עליו. המשחק "היה" שערוריה המסיבה "הייתה" שערוריה. אתה חייב להגדיר למה אתה מתייחס. לדעתי נכון לכתוב "שערוריה- כך קראו לזה". חוצמזה טענת שהוא כיבד, וזה לא מה שמשתמע מהקטע. גם לא ברור הקשר לטקס ביד ושם, אל תניח שאנחנו יודעים הכל על מה שקרה בכל מקום, תספר לנו יותר ואז תביע את הדעה. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה, תיזהרי, אני יודע איפה את גרה... התודה מאלדר היא על שהצעתי לו שם לתמונה... :) בטלפון נאמר לי שרואים כאילו מזרקה יוצאת מהדוב ולכן... אבל עכשיו אני רואה את התמונה וזה נראה כאילו חייזרים עוד רגע שואבים אותו עם קרן לחללית שלהם. ועדיין, התמונה חבל"זית! שקויעח ושבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] . אורי אקרא לך, אורי שלי למה אתה כך עליי מעליל? הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי, אז מדוע ולמה תקטרג בעדי? נפתלי את שמו כבר מקודם כתב ואני רק הזכרתי בדרך אגב, שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן הורד נא אותי ממעל הדוכן ולא אשפט כאן קבל עם ועדה, במיני אשמות שפשרן לא אדע. ולך נפתלי הדואג לשלומי אספר מעט על הנעשה במקומי: שם יריות אין, גם לא סכנה ומרב הצרות הן עניין צחנה הנושבת בינות לקירות בשכונה הקרויה בשפתם "אבו סנינה" וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] . לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא! זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!! ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות) אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם. ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) ) אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ראוי לציון. אני ניגש עכשיו לתנ"ך להשוות... [ליצירה]
- [ליצירה] . אחרי שכולן ברחו לך ב"-ללא-" אני שמח שהן חוזרות אליך ומקבלות צורות טעמים, ניקוד ותנועות. יהיה בסדר בסוף, נקמבן משהו :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
תגובות