בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדובר כאן בשחרור, וכל העסק לא ברור, אבל אם אסתכל בלוח אוכל לומר שדי בטוח עד סוף החודש הבא לא אראה את הצבא אני חוזר ללמוד תורה קצת מחשבה וגם גמרא זה מין הסדר שכבר נקבע בין הצבא והישיבה. טוב,כמו שאמרה מיקה ואחר כך בלי סוף העמיקה- נושא השרשור הוא עדיין בתך, (תסתכל בתגובות ותדע בביטחה) ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית נודע שמרב היא בכלל בשישית... וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים- נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים... ואם לא ברבים,לפחות באחד, שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד... ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת- טעית בעניין "היצירה הנצפית" כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג" שמרוב שנצפו המחשב חטף באג אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת) ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עוד שניים מהצד מה לגבי "אחד אחרי השני"? השני הוא זה שאמור להגיע אח"כ.... וכן "מאחורי הגב"- מאחורי הגב משמע לפני הגוף, ושוב איבד המשפט ממשמעו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע אם רצית אבל נשפכתי מצחוק! בעיקר מהבית האחרון מ "בניסן נגאלו" עד "להתגשם" חושלוק פרפראזה! בכביש במנהרות יש גרפיטי "אין ערבים אין מילואים" ומי ייתן... ולעומר: השיר נכתב על חבר שהתאבד בעקבות משבר כלכלי באותה שנה אם אינני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיומנה זה לא להקת תיפוף? סתם, כפרה עלייך, תבורך משמיים :) נהניתי... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני לא יודע אם הם בחרו לשנוא בעיקר בחרו "להשניא" אותנו עליהם מהסיבה הפשוטה שיש לך הרבה יותר גב כשאתה המסכן, הנרדף. אבל עכשיו יש מצב שגם ילדים מסָכנים אותך, ולך תנסה להיות פוליטיקלי קורקט מול דעת הקהל העולמית... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב אלישענדב! (אם כי שינית שם באימייל...) השיר הזה נותר לי "כמו חידה", מה לעשות... נראה לי שלא נכון לומר "קרחת בשיער". אולי "קרחת בראש". אחרי הכל, קרחת היא הקטע חסר השיער. ומי יתן ויהיו הרבה רגעים בלי שמירה :) [ליצירה]
- [ליצירה] . תכלית הידיעה שלא נדע... פשוט בסוג כזה של יצירות הייתי מצפה ליותר רמיזה. אֶחשתָרוצה... [ליצירה]
- [ליצירה] 150 כבוד! מסקנות די פזיזות כאן אורי מסיק, אך אני במקומו הייתי מפסיק הוא שואל בגלוי אם כבר התחתנתי בלי לדעת אם אני, לחוץ או בשאנטי מרב כבר שנים עם אותו החבר והוא לי מציע אחריה לחזר?! שילחץ על בתו שתלך לחופה, אליי הוא פונה?! איזו חוצפה! אז מר אורי תקשיב (או אולי רק תקרא) עודני רווק,זה בינתיים לא רע אך שליחים כבר שלחתי לקיפטאון הרחוקה אולי יש שם איזו עלמה רווקה אז תהיה רציני,בטח יש שם מבחר, התוכל במטותא לבדוק לי מחר? (אופס תראו מה קרה לי, איזו תקלה אני מתחיל לחפש שידוכים בגולה, זו אינה המטרה שלשמה כאן הגבתי, ובשביל החרוז כנראה קצת נסחפתי, אז קבלו נא ביטול על אותן השטויות המבקשות מאורי לברר על פנויות השענו לאחור, תהנו מהשיר, ואת עניין השידוך- למקום אחר נשאיר...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללה,בייחוד למי שמכיר את הספר ויודע לקשר לרמזים. טיפה ארוך מדי, אבל בהחלט מעביר את התחושה הרעה שיש כשהנסיך צריך להפנות את הגב ולנדוד. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי כאן ממזר. קבל שאתמול קיימתי שיחה ארוכה עם המקצוענית שירים שרה בערוגה על נושא הנדב"ר, עד כאן? רות. כמו כן עכשיו אני יושב מול המיוחד פיקסלים לטובת קריאת יצירות והגבת תגובות עד כאן? רות. קבל דו"ח מצב, 10 קטנות מתחילת האירוע תאילנד של הנשימה שלי בעקבות קריאת היצירה שלך. המקצוענית כרגע מולי במשני נייד אז אני אעלה מולך מתישהו. יש א'? [ליצירה]
תגובות