ורציתי רק להתקלף.
להשיל מעצמי את מה שהיה
בלי ללבוש עוד את מה שיהיה
לגשש אחר עץ התאנה שלי
לשוח בצילו
ולשוח לו
על החרב המתהפכת
ועל העיצבון
וברכות לנגב את זיעת אפיו.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ....אכן אכן שיר יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה כ"כ נורא שאנשים משתילים לנו מה לחשוב. למה עץ תאנה? איזה גננת אמרה שזה תאנה ומאז זה נכנס עמוק לתת מודע? בדיוק היום חברה שלי דיברה על איזה עבודה שהיא עושה על חוה, והיא דיברה על הפרי, וקראה לו תפוח בכזאת טבעיות! --- אבל השיר מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] - מישית, סליחה על הפוליטיקלי קורקט, אבל זה פשט. "...וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת..." (בראשית ג', ז') ----- וללא קשר- אוי, נורא אהבתי את השיר הזה. ובאמת שאני כבר מעוצבנת שנגמרו המילים וכולן משומשות. [ליצירה]
- [ליצירה] מתסכל, במקרה ראיתי. כבר לא מקבל עדכונים למייל, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! מעורר השתאות בפשטות וביופי. [ליצירה]
- [ליצירה] יואוווו... -מתנשמת- [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם כך, זה בכלל לא עניין רק של כתיבה, אלא של איך להתמודד עם העצב באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. היי, תודה על זה. חִיֵיכוֹתִי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נגה נגה, יש לא מעט בדברייך לגבי הניצול, אבל סתם שתדעי שיצא לי גם לזכות להיות מצולמת בידי איזה יפני נרגש שחשב כנראה שאני נורא אותנטית על רקע הכותל המערבי.. (: ולא קיבלתי שום תשלום בתמורה! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] ... רעות, זו הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, שלא נוגעים. כל השאר זה לסבר את האוזן (לאו דווקא במובן השלילי). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אגב, "התחשמק" זה פועל תקני לחלוטין. במילון הפרטי שלי הוא מופיע, יחד עם עוד רבים וטובים שלא נכללים באבן-שושן המקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, תירגע. מי החליט שכיוונתי לאירוטיקה? יש עוד דברים בזוגיות, נדמה לי. ונניח שכן. אני מחליטה מה מביך אותי ומה לא. לא אף אחד אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי שיר של רחל... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא הבנתי את זה ככה. בכל מקרה, נעם ושיר, רציתי להגיד שאני עוקבת ונהנית מכם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. וביחד עם הכותרת עוד יותר. אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין. (ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד) [ליצירה]
תגובות