ואור לילה ואף
זוהרו של יום
לא ישיבו
נבגדת
אל חיק זה
שהרגה
כי לפתע
תחוש מחנק בין
זרועות
אהובה
ותשבע כי
לא תשקע עוד
בעיניו
של זה
שעורר
כאבה
ותבכה ותכאב ותחוש במחנק,
גם לבד.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתעקשת להגיב גם בפומבי- זה יפה! ולמבינים יפה אף יותר :) [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבה, קצת-לצערי, בתור הצד השני... אוף, למה זה צריך להיות ככה?! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! זה נפלא!!! מן המשובחות שביצירותיך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה כותב מצויין, קנית אותי. איזה עושר של דימויים, איזה דיוק בתיאורים, איך אתה מעביר- ריחות, צבעים, רגשות, מחשבות... ואותה תוגה שנשארת כשמסיימים לקרוא אחת מהיצירות הנפלאות האלה..... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה... לעיתים הניסוח קצת מדי מליצי ומקשה. . . [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'" השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] עמית- תודה, אני שמחה שמצאת כאן מילים יפות, זו התחלה. אז הצעת העריכה שלך היא-? [ליצירה]
תגובות