[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
מאבק תמידי בין היכולת לאהוב
והיכולת לפגוע.
שני הדברים משתלבים להם בכל
שלב בהחלטותינו.
האנשים שהכי יקרים לנו
פוגעים בנו הכי עמוק
ואנחנו מקבלים את פגיעתם באהבה.
לפעמים אנחנו בעצמנו לא מודעים לכמה אנחנו יקרים לאדם מסויים,
ובמעשה קטן של חוסר תשומת לב מצליחים לפגוע בנקודה ממנו הוא אוהב.
אכן שיר מדהים.
[ליצירה]
כל כך שונה העולם בין הגברים לנשים.
הגברים הם השותקים במהלך הימים,
הנשים הם הדוברות... לעיתים ללא הפסק.
אך מדהימה העובדה
שדווקא בין הגבר לאישה
נאלמת האישה והגבר מדבר.
וכמו בשיר שכתבת יורם
השתיקה... מזמינה דיבורים.
השיר שכתבת ממש יפה,
הוא לא רק מנקודת ראות של גבר..
אלא גם נקודת ראות... מגובה השנים.
וזה יפה.
[ליצירה]
מאיר פרידמן.
בהתחלה שקראתי את השיר קבלתי רושם של מישהו שכותב על משהו שכואב לו.
על משהו שצובט לך בלב וכתבת אותו כדי לשחרר קצת עצב.
אבל לא כולם רואים אותו דבר,
ויש כאלה שרואים את מה שכתבת כ- "עוד שיר"
אתה חייב להבין את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אנשים הם לא טלפתים! ולא כולם חודרים לכוונה הנכונה שלהקטע שנכתב.
אי לכך ובהתאם לזאת,
בלי קשר לאף! אחד מלעיל.
יצאת אדיוט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
התגובה הקיצונית שלך,אולי באה מתסכול מובן
שלא הבינו את מה שכתבת.ומתקנים אותך על שטויות.
אבל מכאן,ועד לפגוע במישהו..............
בכל הדיאלוגים והירידות ההדדיות לא מצאתי התנצלות אחת שלך כלפי "ערוגה" !
אתה התחלת את הבלאגן!
תהיה גבר! ותדע לסייים אותו.
תמיד תוכל להכנס לאתר תחת שם אחר,
אך בזאת תצא קטנוני ושפן.
הכפשת והסרחת את השם "מאיר פרידמן"
בוא נראה אם תוכל לתקן את זה.
[ליצירה]
[ליצירה]
רעותוש
אל ייאוש !!!
עוד ישנם אנשים,אנשי חייל ההולכים בינותינו,
עוד ישנם אנשים המוקירים טובה,
עוד נכונו מאבקים, עוד נכונו נצחונות,
עוד נכונו דברים טובים,
עוד נכונו אהבות.
ואת, אל לך לכתוב מחשבות נכאבות..
אך לרגעים קטנים.. נכונו הדמעות.
היי חזקה.
[ליצירה]
יורם תומר היקרה גם כן...
צר לי לבשר לך... אך אני גבר !!
אם תכנס לשירים נוספים שלי..תבין זאת.
אבל בוא נגיד שגרמת לי ולעוד כמה א-נשים (גברים כן..) להתגלגל מצחוק.
ועכשיו ברצינות...
תודה.
עצם ההתבלבלות שלך רק מחמיאה לי על השיר.
[ליצירה]
אני אהבתי את הביטוי "טובלת בים צבוע בדם"
זה מעלה תמונה אומנם יפה,של שקיעה בים...
אך בד בבד עם הבנה של טעות מרה שהשמש..
שוקעת בדם..
וממזר פרחים יקר, עדיף שתהיה ילד חוקינו מאשר
לחם חוקינו...
המשך כך בן נר יוצר מתחיל..