[ליצירה]
בקול צווחני וגבוה:
"המפקד, צוחקים עליך, המפקד... אני במקומך... הייתי כבר 'יורד' עליהם... המפקד..." (למי שלא מבין מה 'נפל עליי', שיקרא בבקשה את תגובת קודמי).
[ליצירה]
כן, לצערנו...
במציאות החומרנית השלטת כבר עשרות שנים בארצנו (ובמדינתנו) וש'מתעבה' יותר ויותר עם השנים- כבר
מ-מ-ש לא נותנים כבוד לאנשי רוח דגולים, חיים ומתים כאחד...
[ליצירה]
רן...
כבר כתבתי לך שאתה כותב מצויין, נכון? בכ"ז יש מילה אחת שקצת הפריעה לי... מילה המונית שמשמעה: 'מצודדת'... חבל, עדיף להימנע ממילים כאלה, לפי דעתי...
[ליצירה]
או.קיי. ...
"חיפפתי" קצת...
למעשה שמעתי על התופעה הזאת לראשונה (ואולי גם- לאחרונה), בהרצאה שנשא הסופר א.ב. יהושע על אחד מספריו, לפני כמה שנים ב"בר-אילן". והוא הביא עובדה זאת "מפורשות" מפרופ' ספראי (שכמדומני, עדיין מלמד באונ' הנ"ל). טוב, נהגתי לא בצורה אקדמאית, ואני בהחלט מצטער על-כך (עוויתי, פשעתי!) אבל תודו שזאת עובדה מעניינת! ואם אתם רוצים להיות בטוחים במידע הנ"ל (והיכן בדיוק הוא מוזכר) אז כדאי מאוד שתתפסו את הפרופ' הנ"ל, ותשאלו אותו לפשר הדבר!!!
ממני, פמיניסט לעת מצוא...
[ליצירה]
נו, אז מה...
מה כאילו רצית להראות, שניסים נהיה סוף-סוף בן-אדם? ואיך זה קרה בדיוק? אין פה תיאור של השינוי העמוק שחל בנפשו של ניסים, אין פה ביטוי למטאמורפוזה פנימית וחריפה שעבר, צר לי- אך סיפור זה לא עשה עלי רושם-רב.
[ליצירה]
מסכים בהחלט! (עם רדף השיג)
כל יוצר צריך לשמור את יצירותיו, ואפילו אם אינן ראויות. תמיד, אבל ת-מיד אפשר לשפר, להכניס אלמנטים חדשים ליצירה, לשנות את כיוונה! גמני כתבתי פעם סיפורים (כן, הייתה פעם תקופה כזו בחיי), אך כולם אבדו! ותאמין לי, אני מצטער על-כך- 'קשות'! זהו.
שבצ'לום וכל-טוב, הראל.
תגובות