החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זהו, ש... מפני שאין בשיר שום פואנטה (או לפחות, כך נדמה לי)- אז הוא 'פרווה' כזה, לא בשר ולא חלב. ולמרות שגם על מוצרים של 'פרווה' יש הכשר-בד"ץ, טעמו של שיר זה (לפחות לחיכי)- תפל, תפל ביותר... [ליצירה]
- [ליצירה] הוהו, תתפלא! ישנם חיילים שעקרו מהם דברים הרבה יותר משמעותיים; זכויות, למשל...(שלא לדבר על עקירת איברים וכו', טוב, למה להרוס את המצברוח?) כעת, ברובד היותר עמוק- ניסיתי למצוא משמעות נוספת, פנימית יותר, ולא כל-כך הצלחתי. מכל-מקום, שיר חביב! [ליצירה]
- [ליצירה] הה, נפלא! ניחוח מגילת-אסתר בשילוב הנחייה פסיכולוגית חד-משמעית, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק וגם הוא, כמו זה שמצוטט בו, יכול להיחשב לפיוט, פיוט בן-ימינו (כן, למרות כל ה'תחכום' שלנו, גם כיום אנו זקוקים לפיוטים, ו...כן, גם לקינות). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונחמד! וכפי שכבר אמרתי בעבר: הלוואי על כולנו, ההצצה אל האחר, אל אחיך היהודי הזר (עדיין) לך. ובע"ה, עם הזמן העובר, נהיה כולנו עם אחד; כאיש אחד, בלב אחד, המאחד בתוכו את כל הזרמים, הסיסמאות והשלטים (אוי, נסחפתי קצת...) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נעים לקחת מושג פילוסופי "הכל זורם" (מי טבע זאת [שלא לומר: "בו"], זנון, תאלס?) ולצקת בו רגשות, רגשות של אהבה. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק שיר חזק וכואב. כואב עד-מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נו, אז מה... מה כאילו רצית להראות, שניסים נהיה סוף-סוף בן-אדם? ואיך זה קרה בדיוק? אין פה תיאור של השינוי העמוק שחל בנפשו של ניסים, אין פה ביטוי למטאמורפוזה פנימית וחריפה שעבר, צר לי- אך סיפור זה לא עשה עלי רושם-רב. [ליצירה]
- [ליצירה] "בינגו", כמו שאומרים! ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
תגובות