עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וורטים נחמדים בהחלט! גם הרעיון יפה! אשר לשאלה עצמה: צריך להבין בימי מלכות בית חשמונאי שימש חג החנוכה מעין יום עצמאות חשמונאי. הילכך, לא חיבבוהו חכמי הפרושים כשם שלא חיבבו את מלכות החשמונאים בכלל ( כמו שהיום החרדים לא מסמפטים במיוחד את יום העצמאות) ולכן חנוכה היתה מעין חג צדוקי שהפרושים חגגוהו כמו שהיום מניפים דגל בפונביץ' ביום העצמאות. (מענין אם ימשיכו להניפו גם אחרי שלא תיהיה מדינה. וא"כ - איזה טעמים איזוטריים יתנו לזה?) לכן אין מסכת המוקדשת לחנוכה (בשונה מכל החגים האחרים כולם ) והחג מוזכר כבדרך אגב בכמה שורות בודדות שגם אז הסיבה הניתנת היא א'שטיקאלע נס ולא הסיבה שלכאורה היא העיקרית - הנצחון הגדול שהיה לנו והגבורה היהודית בעמידה מול עם זר. (וראה רמב"ם על הנושא. בתור אדם שחי הרבה שנים אחרי קרוס ממלכת החשמונאים, הוא היה יותר מוכן לקבל פן זה של החג ) שים לב שנס פח השמן לא הוזכר לא בספרי המקבים ולא ביוספוס. יוסיפוס מעיד שהחג נקרא "חג האורים" וכותב:"ואולי נקרא כך בגלל אור הנצחון הגדול שנתן לנו" (ואגב , לא יוסיפוס ב"קדמוניות" ולא ה"מקבים" לא נעדרים תאורי ניסים מנסים שונים , אף כאלה שלא נשתמרו במסורתינו - לדוג'- המלאך היורד מן השמים להגן על לוחמינו וכד') ה"משנת יעבץ" (הגרי"ב ז'ולטי) אומר בדעת הראב"ד שבימי בית שני לא הדליקו חנוכיות ( וכך משמע מיוסיפוס) והחלו להדליקם אחרי החורבן זכר למנורת המקדש. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב כמו שצריך! התרגשתי. השורה האחרונה הרסה - מה יש לחייך-האם זה יצר הנקמה? א"כ אף פעם לא אהבה אותו ולא פלא שברח לאחרת [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבין את כאבך ומזדהה איתו אך האם זה נכון לשים בחבית אחת את מי שגירש אם מי שרק "נלחם שלא על מנת לנצח" וש"ריסן"? קצת מריח מ"כל מי שלא לצידנו - נגדנו" (יוסף וויסריונוביץ סטאלין) [ליצירה]
- [ליצירה] כבר ערכתי אותה מחדש ... בטח חבר שלי רצה להשתעשע [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה מזדהה במאת האחוזים [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר! אלא שקשה להבין איפה הציניות מסתיימת והעיקר מתחיל [ליצירה]
- [ליצירה] מן הראוי שאדם יתגאה (לא במובן של חטא הגאווה, כלו' התנשאות, אלא שלם אם עצמו) בכל דבר שמאפיין אותו (כשהדבר באמת ראוי להתגאות בו, דהיינו חיובי): תחומי התענינותו, השגיו וגם... מוצאו ועדתו! אישית אני, קוסמופוליט גאה! [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי כמובן איננה שהיצירה לעיל היא על אודות אותו המקרה. מה שרציתי לומר הוא שכדי למנוע את הסיטואציה המתוארת ביצירה, צריך להפריד סוגים שונים של ילדים אחד מהשני על מנת שהאימפולסיביים והיצריים לא יפריעו למתורבתים לחיות... [ליצירה]
- [ליצירה] החלום העתיק של להתמזג עם המציאות [ליצירה]
- [ליצירה] היופי באכזריות! [ליצירה]
תגובות