על קו הרקיע,
מרבד חולות נפרש לו.
ים תכלת את האופק צבע.
על מְעַרֵי יער,
זִרְקַה של השמש נץ ונח לו.
דכי נחשולים,
הולם בחומה.
נוף הצפצפות נד ברוח;
צפרירי בוקר,
לופפים את צמרות העצים.
אש השחר,
מתעכנת ממעל.
חולות מדבר,
נעורים לחיים.
מה?! איזה אכזבה!!!
כבר חשבתי לתומי כשנכנסתי לשיר, שתכניס איזה קומוניסטיות עסיסית, סתם ים? סתם חול?
ולמגיבים- זה שיר לענין? לא. הוא פשוט פושר. אין בו הבעת דעה שאתם לא מסכימים איתה. אז זה יפה?.
בברכת הטוריה הכבושה, המנוצלת,
רו הקפיטליסטית.
[ליצירה]
מה?! איזה אכזבה!!!
כבר חשבתי לתומי כשנכנסתי לשיר, שתכניס איזה קומוניסטיות עסיסית, סתם ים? סתם חול?
ולמגיבים- זה שיר לענין? לא. הוא פשוט פושר. אין בו הבעת דעה שאתם לא מסכימים איתה. אז זה יפה?.
בברכת הטוריה הכבושה, המנוצלת,
רו הקפיטליסטית.
[ליצירה]
לגבי שמש לוהט
אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי.
ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות.
[ליצירה]
לשתיים העם
לא התכוונתי לכך, שהציונות עשתה לערבים מהשהגרמנים עשו בשואה. דיברתי ר על-כך, שהקמתה של ישראל הביאה לחסול קהילות יהודיות ברוב מדינות ערב, דבר שלא הספיקו לעשות אפילו גרמנים.
[ליצירה]
לדיק לוש
נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה.
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
תגובות