בליל חורבן ראיתיך
ונחרב עליי ליבי
שלי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- יקירי, לא הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מוריה, זה שיר שהייתי צריכה שיקראו ויגיבו, בגלל כל הרגשות והעוצמות שבו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חוזרת על עצמי בתגובות אליך לאחרונה, אליך וליצירותיך. משהו השתנה בך, יש הרגשה שלקחת נשימה כ"כ עמוקה וחזרת, אחר, עם כוחות ויכולות אחרות, עם רגשות ורגישיות חדשות, מפתיעות, מרגשות, מעניינות, מרטיטות ונוגעות.... אני מתענגת מכל ועל כל יצירה שלך עד כה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מדוייק, מתומצת, עדין ומעורר של רגע קטן הטומן בחובו כה הרבה על רבדיו הרבים... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ועם זאת- קצת מפוספס. נקטע לי- חסר לי. תוסיפי על זה עוד, תפתחי את היצירה הכ"כ אמיתית, נעימה וטובה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. הכתיבה, המשמעות, הכל. הייתי מורידה את: אני נשענת עליך ואתה תומך בי. "אני נשענת עליך ואתה תומך בי." זה ברור, ובעייני מיותר. נסה לקרוא היצירה ללא שתי שורות אלה- ותראה שלא יפגם דבר, אולי אף יתווסף... [ליצירה]
- [ליצירה] א הבנתי את הבתים הראשונים, אבל האחרון מקסים ועומד בפני עצמו בעיני, כיצירה נפרדת.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! מי ייתן ויהיו לך עוד רגעי השראה רבים. הוקסמתי!!! [ליצירה]
תגובות