יותר מדי סבלו
מטעויות שלי.
אתנצל בזאת מראש
לכל המשווקים:
כשתמכרו אותי
בבקבוקי-תכשיר מעוצבים היטב
לא יוכל המעצב הגרפי להוסיף
ליד ציור ארנב
למטה מרשימת הרכיבים, בקטן-
לא נוסה על בעלי חיים.
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
עצוב. אני לא בטוחה שהדימוי מתאים.אבל כתוב טוב.
ויכול להיות שגם אתה סבלת מטעויות שלך?
צריך ללמוד לסלוח לא רק לאחרים גם לעצמנו, וזה כ"כ קשה...
שנה טובה.
[ליצירה]
אינך צודק, הו גאיוס!
אינך צודק,
אמיתות יש לומר, בין ישפיעו בין לאו.
אכן, שיר עצוב ונוגע ללב!
ובכן, מי יתן זה השיר לִמציאות!
קורא אף אני לאיחוד הכחות-
מול אויב משותף,
ולא מול אחים.
!!
האויב הערבי
נגדנו נלחם!
היזהֶרוּ!
אל תרבו, בפירוד,
סכנה!
בברכת "וחרבי תאכל אויב",
נקמות וכל הכרוך,
יצחקוס אריוס,
טריבון,
מדינת יהודה.
[ליצירה]
מה נסגר?
זוועה. ותודה ששיתפת אותנו.
יש לך כישרון. בהחלט, אבל אנחנו לא מעריכים אומנות מפני שהיא אומנות, אלא על פי התועלת והטוב שהיא מוסיפה בעולם.
אני מאמין שיש לך גם מסרים יותר חיוביים להעביר לעולם, בכנות.
ושוב תודה (ואל תיקח אותי קשה)
[ליצירה]
רדוד מדי
חוץ מזה שהנושא ריחק אותי מאוד, השיר (?) עצמו חסר תוכן של ממש. לחשוב על נישואין אחרי מבט אחד? רדוד מאוד, הייתי אומר.
אהבה ממבט ראשון. נכון. או שמא- תאוה?
לא יודע עד כמה זה מטריד אותך, אבל הציווי "ולא תתורו" די חד משמעי, להבנתי.
מצטער. אתה מדבר על רגשות שהרגשת, ואני רומס אותם לאחר יד. סליחה. ובכל זאת, אני כותב את כל זה רק בגלל שהנושא חשוב לי ואני רוצה הגינות.
נעזוב את ההרגשות בצד.
נתמקד בנושא עצמו.
האם התורה בעד מתן חופשיות ספונטאנית לחושים, או אולי יש עוד "פילטרים" מלבדם?
או שעלינו פשוט לזרום עם עצמנו באופן אינטואיטיבי?
אני חושב שאין מקום למחשבות כאלה לעלות, לפחות לא על נייר, וודאי לא להתפרסם.
זו דעתי, ושוב סליחה על החריפות.
רק טוב שיהיה לך,
בהצלחה,
יצחק.
תגובות