.JPG)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אומרים שהמים בים כבר חמים L.S.Berstein, They say that
- לָעֲצִיצִים שֶׁלִי לֹא קָרָאתִי בְּשֵׁם
- השירים שלי (יצירה ישנה שלא הייתה בצורהלדעתי)
- יצירות נוספות תחת שמות אחרים additional works under other names
- סוס לא היה לי
קשור אלי
- [ליצירה] ואני לא כותבת שירים בזמן האחרון, אמלט אל הבדיון הבלתי מציאותי ... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מרגש. וממה תורגם ? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. מהות היצירה לדעתי נמצאת בשורות: כי אנחנו המתקנים שולטים ומי ומה הם האחרים? אלה הם הכלבים שנובחים והשיירה עוברת. הבוזגלואידים הקטנים שממדי המשכורת שלהם אפילו לא דורשים תשלום מס הכנסה. לזה התכוונת, בין השאר.? [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפה. מהי סונטה ? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אמילי. לפעמים אני מתפלאה בעצמי כשמחזירים אותי ליצירות שכתבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מכירה את המילה הזאת. שטיבל נדמה לי זה או בית כנסת או כובע מזנבות שועלים (או שזה שטריימל ?). אבל מה זה שטיבלעך ? אחי בני ישראל, הצילו. [ליצירה]
- [ליצירה] בארץ זה לא קרה. בארץ אין מגדלורים ומיטות מהמאה ה-18 אינן זמינות כך לזוגות נאהבים. גם השם ארדן אינו מכאן. זה סיפור יפה ואני חושדת בנוסף שהסיפור נכתב ע"י מישהו\מישהי שכותב\בת תחת שם אחר באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] לעם פלשטין מוקדש אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי; עם, שצורת מטבע לא יִדע. זוהי חבורת נבערים וחלולי מֹח, שמעצמה לא איכפת לה. וכל היום מתפוצצת עיניהם, מביטות בקנאות לעבר גן העדן ושהידים בעוורון חושים מלא, במולֶך בוטחים. ובדגון המלחמה ואויפוריית גדלות מדומה בם אוחזת; ובכל מקום שם רגלם דורכת היא פורצת. חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים. אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי! [ליצירה]
- [ליצירה] אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה. אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו. ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת. תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום כוכב. ותודה. הגשם עושה לי את זה. האדמה הרטובה שמפוגגת את הכל. [ליצירה]
תגובות