צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
יש בויקיפדיה רשימה של משוררים ויוצרים שהתאבדו. אני חושבת שעדיף לחיות ולהיות חזקים מאשר לעמוד על זכות האגו שלנו להיות מוזר ומוכר ומקובל על ידי כל המעריצים עקב יוצאות הדופן הזו ולהגיע למצב של התאבדות. זה הסיכום שלי לעניין.אנחנו עם ששרפו לו שישה מיליון ומי ששרד התאמץ להמשיך להחיות ולא להיכנס הביתה חולה ולהשתיק את כל המשפחה ולהתהדר בשם משורר.
[ליצירה]
לסופר סתם
לא בטוחה שזה אירוני. וביצירה הזו יש שתי שורות "כמו רבקה לעין" והשורה הקובעת "איה מחמל נפשה" שבאמת לא תכננתי אותה ולכן היא קובעת כי הופיעה מעצמה. ורוצה לומר, שכל אשה יורדת לעין שלה, במודע או שלא במודע. ולכל אשה צריך שיהיה את אליעזר שלה, השדכן האלקי, שיחבר אותה עם מחמל נפשה. ובכל העולם מסתובבות נשים ששואלות "איה מחמל נפשי" ואני מניחה שגם גברים, ( אליעזר יצא למלא שליחות בעבור יצחק.) אלא שבחלום שאני מתארת אני יורדת אל העין ומסתכלת ומסתכלת ואין שם אדם. ולמילה עין שני פירושים, מעיין, וגם עין שמסתכלת סביב סביב.
[ליצירה]
"בא בימים" - אכן - אנו מהלכים בעתיד. יש הבדל מהותי לדעתי בינינו לבין הדורות הבאים אם זה יימשך כך כי הדורות הקיימים והעתידיים הרבה הרבה יותר מוכוונים לקליטה באמצעות תמונה. ילדים בני שלוש משחקים במחשבים ואיפאדים. והמוח שלהם מתחווט באופן שונה מהמוח שלנו. הקליטה שלהם והנתיבים במוח שנוצרים הם שונים לדעתי משלנו - אנו שהיינו אמונים על מילים ועל משפטים ארוכים לעומת "זבנג תמונה" וגמרנו
[ליצירה]
לנרדה וכלנית. לא יכולתי להכניס את היצירה הזו בסיווג שיר הילדים אם כי כך התחלתי לכתוב אותה כי כפי שאתן מצביעות קיימת בו מהילה של עצב שאינה הולמת לילדים.
אני אכניס (לא מבטיחה) פעם שיר ילדים הפוך שמסתיים יפה ומתאים לילדים מאוד.
[ליצירה]
מנחם - מנחם -
חמישה כוכבים מינוס (שתי השורות האחרונות לא הסתדרו לי) אבל מה זה מיוחד. ועוד המאכל הביתי שכולם אוהבים ומכירים ושאי אפשי בלעדיו ובמסעדה הרי לא נזמין כמוהו ואין כזה (אולי רק במסעדה ביתית צמחונית בפריפריות) - כזה יש רק בבית !
תגובות