בצאת שלושה כוכבים
חמקה לה, דוממת
כאחד הצללים.
ואיש לא הבחין,
לא הרגיש-
אימתי?
רק נורות הרחוב בהקו
בתשובה לאורות ברקיע-
שבת-
שלום.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] - אני אוהבת את התמונות שהשירים שלך יוצרים לי בראש. הן מאוד חדות. שיר מעורר מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלול הוציא לי את המילים מהפה, אבל זה בדיוק מה שזה - סיפור מתוק-מריר בדיוק במינון הנכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים לחלוטין. כבר אמרתי לך שאני אוהבת את הקטעים שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה? כולם כל הזמן ממליצים לקרוא את הקטע הזה, ואני בכל זאת נכנסת אליו רק עכשיו בפעם הראשונה... קטע נוגע וכואב. ומוכר מאוד. ומשחקי המילים פשוט נהדרים! אני יודעת שאני לא אומרת כאן שום דבר חדש ושכל המחמאות כבר נאמרו לפני - אבל זה אף פעם לא מזיק - אז רק שתדעי שזה פשוט קטע משובח. [ליצירה]
- [ליצירה] * אני חושבת שזה הסיפור הקצר הכי מכאיב שקראתי בחיים. אני הולכת לנשום קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד. אתה בהחלט יודע איך לתפוס את אור הזרקורים... שיהיה לך בהצלחה פה, ותמשיך להיות כזה משעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב - אני מתנצלת. פשוט לא הבנתי את ההסבר שלך. ותודה :) חתלתול - לא הזכרתי את השם, פשוט מכיוון שלא היה לי מושג איך קוראים לו... חוץ מזה, היה לי ברור שאתה כבר תקפוץ ותספר לכולם... :) [ליצירה]
תגובות