לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי, כיוונת לדעת יהודה עמיחי בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שכן. לומשנה זה זה. בדיוק זה. [ליצירה]
- [ליצירה] קומפוזיציה נהדרת- לא הצלחתי להבין אם זאת השתקפות או נוף ניבט, אבל זה טוב לכאן ולכאן. החלון כמסגור הוא רעיון מוכר, אבל הקומפוזציה המאורכת היא טובה מאוד, והמינון של הקיר טוב מאוד. ואולי זאת רק פרשנות שלי, אבל הניגוד בין החלון הישן, הבניין החדש, שלפניו מסתתר בניין ירושלמי טיפוסי יוצר ניגודים מעניינים, מהאלה שאפשריים רק בירושלים, ומצדיק את שם התמונה, למרות שבמבט ראשון גם לי היה קשה איתה יוחאי, אתה משהו משהו. תבוא יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה עצוב מאוד. זה כתוב מיוחד מאוד. *. [ליצירה]
- [ליצירה] או, זה מדהים לראות את השינויים שעוברת הכתיבה שלך. משהו פה הרבה יותר מעורפל, הרבה יותר מורכב (ואולי בעצם המורכבות יותר ברורה?) החזרה על "הזה" קצת עמוסה מידי, ומפחיתה מהאפקט של החוסר בהירות, עם הסלנג הצמוד לשפה הכ"כ עשירה שלך, וחבל. אבל חוץ מכל הזה, אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] עודך נבנית. ויצאת במחול משחקים. |חיבוק| [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ממזר. אפשר לכתוב יצירה כל בוקר, אבל לפרסם יצירה כל בוקר, זה כבר דבר אחר. אם יש יוצר שחושב שהוא יכול לכתוב יצירה כל בוקר, ובכל בוקר מחדש לתת לקוראים סיבה לקרוא אותו, זאת אשליה. והאשליה כנראה עוברת טוב באתר, אותם אנשים מגיבים לאותם אנשים, באותם תגובות, ומי שמאמין ששיר צריך זמן והבשלה קמים כל בוקר לBAD HAIR DAY. (ואם אנשים לא היו מפרסמים כל שרבוט שלהם- ואני לא קוראת לשיר הספציפי הזה שרבוט, אלא לתופעה כללית- היינו מגיעים לאיזון בין איכות לכמות). [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו! כמה ששקיעה זה נדוש, זה אפעם לא ממוצה ותמיד מפעים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירים את הדעות שלי, כן? אני חושבת שהתגובות הן כלי אדיר. אני מאמינה גדולה בביקורת. אבל, "נדוש" ו"לא מתוחכם" זאת לא ביקורת. זאת רמיסה. פתיחה ב"ו" החיבור היא נפוצה, והיא עניין של טעם. אני אוהבת את הפתיחה הזאת. כשזה חוזר על עצמו בשורה השניה זה באמת קצת מעייף. כן, השיר הזה עוד לא שלם דיו (לא ברור איך הנחשול הופך לתיקון, המהפך הזה קצת מוטלא) אפקט ההפתעה חוזר על עצמו, ובחיתוכי שורות דרמטיים כאלה העניין הוא לקצר כמה שיותר, אחרת זה מעייף. יעלי, ברוכה הבאה, שיהיה בהצלחה. [ליצירה]
תגובות