לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי לקרוא שוב וגיליתי שהמקלדת שלי מתקשה ברצפי אותיות ולשם כך ממציאה מילים בעברית. הכוונה היא כמובן לכל מה שיכול *להתחולל* ומה *שמתחולל* בך. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נשדך בין סנופקין לילד? ערוגה, נהנית להעלו שירים נשכחים לרווחת הכלל. (אולי כדאי להעביר את התגובות הללו ליצירה נפרדת? שפיצ ואני נוכל להתמוגג לנו בחשאי..) [ליצירה]
- [ליצירה] ווידוי: (ובולית, מכיוון וזה תומך ביצירה שלך אני מרשה לעצמי לספר את זה כאן.) הרבה לפני שהצטרפתי לצורה, קראתי כאן. ויומאחד אמרתי לחברתי הטובה- "וואלה, יש שם דברים יפים. אבל גם הרבה גרועים. את ואני כותבת יותר טוב". באותו רגע המצאתי שיר, שהיה מיעד להיות שיר שטותי. צחקנו נהנו ועברנו הלאה. למחרת חברה שלי הכניסה את השיר הזה לפה, והוא זכה לתגובות נלהבות ואף לככב באהודות. לא המצאנו את התרגיל הזה, לא רצינו להוכיח שומדבר וזה בטבת תשס"ג- הרבה לפני שצורה פשטה את צורתה. מסקנה, יש כאם הרבה שטויות. תראי, סימנית, אני בהחלט לא יוצרת דגולה, ובהחלט פגם במידת הענווה שלי מביא אותי לכתוב את הדברים האלה. אבל פחות משבאתי להגן על כתביי, באתי להגן על יוצרים ויצירות שמוערכים בעיניי, ומגיעה להם במה רצינית וראויה. ישנו טווח אפור גדול, אבל בנתיים הזהב שיש כאן, ויש כאן, הולך לאיבוד. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכל מי שעמד בעמדה הזאת יש לו את הגל שלו. בכל מקרה- חבל שוויתרת על סימני פיסוק- האם הזיכרון יקר מחיוך ודאגה? או שהזכרון מורכב מחיוך ודאגה? כפלי משמעויות אלו, החסרות בעצם את הכפל משמעות היו יכולות להמנע בעזרת פסיק ונקודה. וגם המשפט- "תמיד אולם תמיד" שלא תקני. בסה"כ שיר חביב, יכולתי ממש לדמיין את רותי בשמלה אדומה ושתי צמות. ע. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התיקון עולם מתפתל. מזל טוב כפרה. [ליצירה]
- [ליצירה] החלק הראשון, שהוא עגנוני ביותר קצת מוציא את האוויר מתאוריית הפארודיה שפותחה כאן. בכל מקרה, זה אחד הסיפורים שכדאי לקרוא לאט, מוצפנים כאן מלמילאנים קטנים. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר יאיר, זה בדיוק מה שאני חושבת כשאני מדברת איתך. שתצא אותך מהשקט הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אומנם אני אישה ומכורח זה טיפשה, ויסלח לי, ירם הודו הגבר ואל תפתח בצעקות שבר על שמעיזה אני להתערב (בטח פלא בעיניך שיש לי מחשב) אומנם, לפי הגברים מזה דורות, נשים ותיפלות ביחד הולכות, ובכל זאת אני, הקטנה מאלפי מנשה, מעיזה להביע דעתי, למרות שזה קשה שתחילית עתיד גוף ראשון זה א'. לא י', ושימוש בתחילית ת', זה כלל לא חמוד. ואני בכלל איומה בחרוזים, מי היה מאמין שירדתי לסף האינטלגנציה שלך רק כדי שתבין. (ואם עדיין משהו לא ברור, אתה יכול לפנות לבחור, שחושב שגזענות היא נושא אך ורק נושא לנשים, שזה מקומם מכדי לחרוז חרוזים מטופשים). [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שאני יכולה להבין טוב למה זה מתחבר לתחנה המרכזית בעפולה. ואדם, כהרגלו, צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] שחף, וגם תדהר, תדמיינו שהכותרת היא "נונסנס חזותי". עכשיו הכל מסתדר? [ליצירה]
תגובות