ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
איך שיר נולד.
"אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים
ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים
למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים
ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים
ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר
הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר"
("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי).
ערוגה בוכיה.
[ליצירה]
יש לך כישרון מיוחד מאוד לתאר סיטואציות ספציפיות, ולהעביר אותן על הצבעים, הרעשים והקולות.
אבל, הפיתוי למשחקי מילים לפעמים מעמיס על השיר דברים שהוא לא יכול להכיל. בנוסף, קטיעת השורות מקיפה את השנינות בשורה של אורות מהבהבים ומסיחה את הדעת, וחבל. על דברים מהסוג הזה נאמר "והמבין יבין"- מי שלא הבין גם הקיטוע לא יעזור לו ומי שהבין נקטע לשווא.
וחוצמזה, זוהי רק ההתחלה להלהלהלהלה.
מנסיון.
תגובות