הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] יש מצבים שמילים פשוט הופכות עקרות. זה אחד מהם. אני אהיה מעט דודה ואוסיף: אחחח ---> (אנחה עמוקה) של נחת כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] גדש לי את הגרון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יקירתי! את צודקת. קיבלתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה איה! [ליצירה]
- [ליצירה] והנה ההוכחה (בהמשך למה שכתבתי בתגובה ליצירה צבע) זה פשוט בתוכנו. וכן. אינספור מילים לא יוכלו להעביר הרגשה. מילים אכן נשארות עקרות לעומת כל הרגש המדהים הזה שסוער לו בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמתי ועודני.. [ליצירה]
- [ליצירה] הצפה באיזור הגרון, אכן, כל כך מדוייק. [ליצירה]
- [ליצירה] המממממ אני דווקא אוהבת את הסיום שלו כמו שהוא. החתול עושה את הכל כל כך שלם סוגר מעגל מסוים. אבל המעגל לא באמת סגור. ההצהרות והכוונות, שנות אור ביניהן. לגבי ההתחלה (את לובשת), לא יודעת. קטונתי. את המומחית. אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ' כואב הנונסנס שלך אוהבת את סוג הכתיבה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] כל שאני יכולה לכתוב עכשיו זה "וואי"..... אבל לא סתם וואי, וואי גדול... [ליצירה]
תגובות