על הלחם לבדו ישב האדם
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. איזה כישרון.... כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש מצוין! זווית מוצלחת ביותר לעניות דעתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. התכוונתי לפסל, לא לצילום. אם כי לדעתי גם הצילום לא כל כך גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתה ^. פסל באמת יפה ורעיון משעשע, אבל הצילום ממש ממש לא טוב. יכולת להשקיע גם בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה נראה כמו לחם. |אייקון ריק מתוכן| יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא יש בצילום ציוריות כזאת. גם הזוית לא רעה והפוקוס על הסכין. מה שקצת הורס זה התאורה והזוית המעצבנת-משהו של השולחן שנראה כאילו עיקמו אותו ביחס לצילום. אהבתי בסך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אדיר פשוט אחלה רעיון... [ליצירה]
- [ליצירה] עשית מעשה שלא יעשה וחיברת בין הלחם היום יומי העגול לבין החלות המרובעות של שבת ועוד חיטה מלאה?! אחלה רעיון [ליצירה]
- [ליצירה] יהי זכרו ברוך. __________________________ בעז"ה אשוב לכאן להתייחס לצד הטכני. כרגע זה כ"כ לא שייך... [ליצירה]
- [ליצירה] מממ.. לא יודעת. לי זה היה נראה עלה יבש. לא ממש מבינה בזה. כל העלים האחרים היו ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור. כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף? והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת." [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] די להשחיר של החייל הסובייטי שמו!! מזמן לא ראתה השירה העברית צירוף מילים כה מלבב.. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד נורא. יש תחושה של קצת יותר מדי חזרות, אבל עדיין מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ ממה שכולם אמרו.. אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו) ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך. משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, רק הסיווג נונסנס חסר. שעשעה אותי השורה "זאבים ודובים אהולכים לאיטם בשחרם טרף, הכל צוהל וגיל" - חוץ מהטרף המיועד, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] היי אמונה - זה יפה!! אף פעם לא ראיתי אותך כותבת בשפה הזו. סומסום - תודה. הלוואי שזה היה נכתב על מישהי מסוימת. זה יותר משהו כמו.. אממ.. איך לנסח את זה? התמודדות שלי עם האפשרות שפעם אני אהיה זקנה. אז זאת הזקנה שאני מקווה לתת לעצמי. ותודה גם לכל השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] ניסיתי להגיב קודם, לא יודעת מה עובר על המחשב שלי. נראה לי שהבעיה היא באמת שצילמת קרוב מדי. זה גם יוצר מראה כאילו עיבדת את זה במחשב. בכל מקרה - אהבתי. והשם מתאים מאד, בעיקר בגלל המסגד. [ליצירה]
תגובות