.jpg)
made in beit jala...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד... אני גם ראיתי 2 סמלים שונים על אוטו של עלטא-זאכן (כתבתי נכון?) אחד מקדימה ואחד מאחור. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי היא: גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצחיק!! [ליצירה]
- [ליצירה] . גם לדעתי יאיר, אבל לא היה נעים לי להגיד לו לזוז... [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הענייה צילום האוטו מספיק בשביל הפואנטה. החייל לא קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] . לעניות דעתי,הסיטואציה של הריצה ליד המקורבים לא ממש מציאותית, וכמשל הוא לא מספיק מחודד. כמו כן אם הסוף הוא דרמטי, אז המשפט האחרון מנוסח טיפ-טיפונת הומוריסטי וזה לא שייך. בכל אופן בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם נכתב מזמן אבל... בהחלט טוב! אני מכיר הרבה אנשים שנעים בדיאלקטיקה הזאת ואני אחד מהם. אני מעריץ את מי שמוצא את האיזון. ומבדיל. [ליצירה]
- [ליצירה] ראו איזה יופי, בעל התותב לא רק צילם, גם בחרוזים כתב! וגם אם בשופ של הפוטו ערך, בסופו של דבר, הוא יוצר מוערך, ששולח ידו אל צמצם ועדשה ובורא מהמציאות ברייה חדשה. ונותן כותרות וחורז חרוזים ומשלב לו רומן עם דוכן תפוזים. (תמרים, אבל מי סופר...) ברוך הבא בצל קורתנו פרסם קורותיך,זה לקורת רוחנו! [ליצירה]
- [ליצירה] . צורף כאן סחנה, קבל ח"ח על הקטע, אם כי חצאית ערוגה צודקת, יש מקום לליטוש. וילסחו לי אנשי האתר על ההומור הפרטי. [ליצירה]
- [ליצירה] וכאן בא לסיומו לחרוז יהיה לי לא פשוט וזה מרוב ההתרגשות אני מול המחשב יושב כותב, מוחק, ושוב כותב הראש כרגע מטייס, כן,זו דרכו של מתארס... בקיצר, שיהיה רק טוב, ו"אצל מירב בקרוב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר מדברים. מרב שלך, הנחמדה, נשמעת לי קצת בודדה, יכול להיות ממש נחמד, לשלוח לה חיית מחמד. יש לי בחדר, חתלתול, שאת הכל אוהב "נטול" קפה "נטול" הקפאין אוהב תמיד הוא להזמין, ואם אותו היא לא תאהב, אשלח אליה גם כלבלב הקטע החזק אצלו, שהוא תמיד ירצה "ללא" אני רוחץ אותו המון, רק ב"סבון ללא סבון" אם היא איתו לא תסתדר עלה לי רעיון אחר: יש לי כמה חיות בית, שאוהבות הכל רק "לייט". גם מקולה או חמין הן מפחדות כה להשמין... אמור לי אורי, הסופר המחובָב איזו חיה תאהב מרב? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה כאן ממשיך להסתובב הגלגל ומראה פה למה השרשור מסוגל כי התחלנו לכתוב לפני זמן רב מספור ואני אז ניסיתי לדרוש ולחקור על מרב, מיקומה ודברים נוספים ועכשיו זה תורי להסתיר ת'קלפים אם תרצה שאומר מהיכן אכירך אוכל חוק קטן וחשוב ללמדך הוא נקרא חוק הדתיים השלובים וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים: אם יש אדם דתי במקומותינו סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו ואם אראה לו את זה השרשור יאמר הוא "אורי?! אני מכיר, זה ברור! הוא גר לידי בישוב המדהים והוציא הוא אפילו ספרי ילדים" את שם המדליף לא כאן אספר, רק אם אחזור בי במועד אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב.. אני כמובן הכי אהבתי את "איתן ישוב לאיתנו" אבל ככה אני... שקוייעח. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני איתך. הטלת הספיקות בכל דבר והרצון לחקור ולכמת הורסת כל אפשרות להנות ממשהו. הציניות שפיתחנו כלפי העולם משאירה אותנו כמו רוחות רפאים- שבכל סיטואציה שהיא נמצאת- היא לא ממש נמצאת,קרי,היא לא חווה שום דבר באופן מלא כי היא צריכה לחקור אותו אז היא חייבת להשאר חיצונית לו. במונחון הרפואה שלי קוראים לאקדמת ציניות. היא לא חייבת לבוא מהעולם האקדמי, היא באה בד"כ מתוכנו. שנהיה בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי והשרשור הזה דורש כבר נפטלין והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ, הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה) אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה. בחייאת, חבר, תסדר את החרוז, עדיף לאט מאשר סתם חפוז. רק מרב נשכחה בין השורות ולה מגיעות הרי כל התשורות... על כל הכשרונות שכאן התגלו, ועם ישראל שבזכותה יגאלו כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה, ותפיץ בה את אור התורה ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי אלא גם בשנקין לכל המי ומי.. עד כאן אידיאלים להפעם לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם אז להתראות בינתיים (אולי אהיה זמין כבר בשתיים...) [ליצירה]
תגובות