אני חושבת שהתמונה הזו נראית מבויימת מדי, לא טבעית, מאולצת.
יכול להיות שזה באמת היה כך, הדגל על המדרכה, השלולית. לא זו הנקודה. בחרת לצלם את האובייקט מזוית לא כל כך מקורית, האור נפל לך עליו בצורה קצת מעצבנת- הדגל נראה נור בולט לעומת השאר, למרות שבשלב מסויים הוא הופך להיות שחוק ובזוי כמו המדרכה- וזה מוזר בעין. גם כל הכתמים מסביב, על הכביש, על המדרכה, לא הצטלמו כל כך טוב.
לא נורא, אולי בפעם הבאה.
אני חושבת שחבל שצלמת תמונה כזו.
רבים נלחמו על הדגל הזה, אני חושבת שאין מקום לביקורת כזו. יש צורה להעביר ביקורת.
(לא התכוונתי להשמע יותר מידי מגעילה...יכול להיות שזו סתם דעתי לא נחשבת)
אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים..
כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע)
ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..)
[ליצירה]
אני חושבת שהתמונה הזו נראית מבויימת מדי, לא טבעית, מאולצת.
יכול להיות שזה באמת היה כך, הדגל על המדרכה, השלולית. לא זו הנקודה. בחרת לצלם את האובייקט מזוית לא כל כך מקורית, האור נפל לך עליו בצורה קצת מעצבנת- הדגל נראה נור בולט לעומת השאר, למרות שבשלב מסויים הוא הופך להיות שחוק ובזוי כמו המדרכה- וזה מוזר בעין. גם כל הכתמים מסביב, על הכביש, על המדרכה, לא הצטלמו כל כך טוב.
לא נורא, אולי בפעם הבאה.
[ליצירה]
ממ
אני חושבת שחבל שצלמת תמונה כזו.
רבים נלחמו על הדגל הזה, אני חושבת שאין מקום לביקורת כזו. יש צורה להעביר ביקורת.
(לא התכוונתי להשמע יותר מידי מגעילה...יכול להיות שזו סתם דעתי לא נחשבת)
[ליצירה]
הזוי משהו..
וחוצמזה לא יודע מה איתכם אבל אם אני הייתי נתקל בסיטואציה הייתי פשוט מרים אותו.. בטח שלא הייתי מביים משהו כזה. יש גבול למה שאפשר לעשות "בשם האומנות"..
[ליצירה]
אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים..
כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע)
ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..)
[ליצירה]
מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.)
[ליצירה]
וואו, תודה. כמעט שבעצמי לא האמנתי שהצלחתי להעביר את כל זה.
(חשבתי על זה שהברית - היא הברית של מסירות הנפש היהודית, שבכניסה לבריתו של אברהם אבינו אנו מכניסים אותו גם לגורל היהודי הנרדף והמומת - ולא הייתי בטוחה שזה עבר. תודה לך על המשוב הנפלא.)
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
[ליצירה]
הכמיהה שלך מרגשת.
כל הכבוד על ההשקעה בניקוד, ואם כבר - ראוי לתקן את המקומות שבהם הוא שגוי.
בנוסף: "שסיפרו לי", "שלמדתי"וכן הלאה צ"ל "כשסיפרו לי", "כשלמדתי"...
("ש" היא תחילית שנועדה להרכבת משפטים בלבד. "כש" הוא תיאור זמן.)
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
[ליצירה]
כמעט מצוין. זאת אומרת- תפיסה מעולה, שכמעט כמעט מצליחה לחפות על זה שהתמונה ממש מטושטשת, כנראה בגלל שצילמת מאד מקרוב בלי לתאם איתך את הפוקוס,
והתאורה גם גבולית (אם התמונה היתה ברורה אז הייתי מצליחה להחליט אם זה שרוף מדי או שאני דווקא אוהבת את הבוהק על העכביש והקורים..)
[ליצירה]
שמחה לראות שיר כזה אצלך.
אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות.
(וכן, גם הזדהיתי..)
תגובות