"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] את כותבת נהדר :) הופכת סערות פנימיות למילים בצורה לא שגרתית (היו כמה שורות ממש מפחלצות). תמשיכי לשתות. אהה, לכתוב... [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה יקרה. אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי. כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך". אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה. ולגבי הסבתא, תמסרי לה שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... מעבר יפה (ומכוון?!) מכתיבה קלילה המלוּוה בציניות קלה -לפני הדייט, אל כתיבה יותר רגועה ואפילו נרגשת בסיטואציה עצמה. יפה עשית. [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה! עומד עכשיו מאחוריי בתור לכספומט בחור שמחזיק את הישראכרט הפוך, מה לדעתך הוא זומם? אני מאד מקווה שבטחון העולם לא מושתת על זקנים עם אולקוס.. (אגב, הסיפור שלי לא היה ולא נברא, הכספומט לא עובד בשביתה...) קבל "פרחים" לכבוד שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] ישבנו לנו וחילקנו את יופיין של הנשים. יש הרבה נשים אז כל אחת קיבלה ממש קצת :) אני חושב שהצדק עם ערוגה- המשקל של כל היצירה טמון בשורה האחרונה- ביקורת על הצגתן של הנשים בתנ"ך. לעומת מה שאודיה עשתה אח"כ, שהוא מה שנקרא "תנך בגובה העיניים" (ברררר) רק "ליפול" על הדמויות לפי מה שלמדנו עליהם, כמו יופיו של יוסף למשל. [ליצירה]
- [ליצירה] . מי ששמר בחברון ב97 אמור להיות היום לפחות בן 26 . אני מתקשה להאמין שיש היגיון מאחורי התנהגות כזאת בגיל הזה. ולעומר צמח נחום: "בסוף, זה בסך הכול שיר." אנחנו כבר מזמן לא מדברים על השיר,שיכתוב מה שבא לו, אנחנו מדברים על הפגיעה בבני אדם. תסתכל על הקונקרטיות והעדינות של הביקורות מול הארסיות והזוהמה בתגובות של מאיר. לא יודע אם אתה ומאיר מכירים אישית אבל כדאי שתפקח את העיניים למה שכתוב פה. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] :) אחל'ה רעיון. "אבל למה קראת ככה לתמונה?" כוכב, אני מאוכזב... [ליצירה]
- [ליצירה] בהשראת ריה"ל אני במרכז אך לבי במערב, וקצת קשה לי בלי מרב, את העלמה תקף בילבול והיא ירוד ירדה לחו"ל ובחורה בלי אידיאלים תמצא שידוך עם "לא נורמלים" היכן אתם שם, במצרים? אולי בתימן, הרחוקה כפליים? תשמור עליה, אב רחום מסתם חתן בצבע חום אני אינני גזעני, פשוט אכפת לי, כך אני, לשמור על כולם יהודים גם על אותם הנודדים שאת ביתם מצאו בחו"ל עם וילה,וולבו וחתול. על-כן חיזרו לכאן מהר כי שם קשה להיזהר! אבוא עם כתובת לנָמֶל, ברוך שובכם לישראל! [ליצירה]
- [ליצירה] מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת. ובהצלחה בצבא. הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה? [ליצירה]
תגובות