.JPG)
ניחום אבלים
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה אירוני. וכדאי להוסיף: נא לגלות רגישות בתגובות. בהחלט יכול להיות שאחד מבני המשפחה המתאבלת, נוכח עמנו או יזדמן לפה ביום מן הימים, ואפשר להניח שהוא יתקשה לקבל תגובות כמו "מגניב!!!", "צחקתי לאללה!" או "יש לך את זה...", בתור תגובה על פטירת סבתו או אמו ע"ה. משבית שמחות, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] שאתה, בני וביתך והמצלמה אשר איתך תהיו בריאים. [ליצירה]
- [ליצירה] האהאהא!!! איזה שם אדיר! בטח היו לה הרבה מקרים נוספים של אי נוחיות עם השם הזה. תמונה אדירה! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך דיין אמת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ששיתפת אותנו. אותי זה לא מצחיק כ"כ, זה פשוט מעלה מחשבות על האפסות האדם. אירוני. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ אכן ממזר. פרחים.... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שפעם באמת הגזמת היית רוצה שחס וחלילה יקראו לך ננסי בראנדס ואז כשתמות כולם יספרו בדיחות על שימי תבורי במקום להתאבל עלייך מאד חסר רגישות מצדך אבל אחרי הכל למה ניתן לצפות מבחור שקורא לעצמו ממזר פיך ענה בך ממש [ליצירה]
- [ליצירה] . להאשים??? אתגר קרת הוא יוצר דגול ובמקומך הייתי לוקח את זה כמחמאה. הסגנון באמת מזכיר, אם כי אצל אתגר יש משמעות ממש לכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] וכאן בא לסיומו לחרוז יהיה לי לא פשוט וזה מרוב ההתרגשות אני מול המחשב יושב כותב, מוחק, ושוב כותב הראש כרגע מטייס, כן,זו דרכו של מתארס... בקיצר, שיהיה רק טוב, ו"אצל מירב בקרוב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עיין ערך "ילדים סורגים" "אושר ללא גבולות ממלא לי את הלב. אושר ללא גבולות אין מקום לכאב אושר ללא גבולות החיים הם מתנה הלוואי ויימשך כל ימות השנה" הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך". שבת שלום, ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אלי, חתיכת עבודה עשית כאן! ואפילו העלית את רועי זמיר מהאוב כאן באתר... "שקויעח עצום". [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] אבד אולי הטעם הטוב מהתגובות,עינב. [ליצירה]
- [ליצירה] 105 הֵיי מר אורי תירגע, וב'קשה בי אל תפגע איני חפץ באחיות שהן שנים רבות חיות (למרות שלמרב הצעתי חיות מחמד, כשהתלהבתי מה"בלי" שלה, הייחודי ולה חפשתי ידידים) אז אל לך להיות נרגש ממסירת כל ד"ש... ומישי'לה החצופה היא רק לטרמפים מצפה (ודאי זוכרת היא היטב איך לא הנחתי לה להרטב "זו היא שבצומת לה חיכתה?" התדהמה אותי היכתה) אך כשמדובר במפגש צורה התחצפה הבחורה רק בגלל שהיא לא מרוויחה אותי היא לא מעריכה ובפורום על המפגש כשאני נכנס נרגש היא עושה ממני צחוק צריך נגד זה לקבוע חוק. טוב, די לנגיעות אישיות וגם להודעות טפשיות לכולם שבוע טוב ואל תשכחו להמשיך לכתוב. (תמשיכו, חברים, עד מאה ועשרים...) [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם לא... אני לא אהרוס לך הפעם עם חרוזים זולים. מה שכן, אהבתי את השיר ואם עד עכשיו אהבתי את הקייץ, עכשיו אני מאוהב בו עד מעל לראש! לא רוצה חורף, לא רוצה להצטנן, לא רוצה להזדקן . אשריך. אגב, אתה מפרסם עכשיו ישנים, או כותב גם חדשים? [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "בתוך,עליו" אופייני למשפטי כרובי... [ליצירה]
תגובות