איך היא ברחה,
הסוררת
פילסה לה דרך
מצאה מפלט
דמעה אחת,
מיותמת
פרצה מעומקו של
גרוני הנשנק
ופי צחק...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע- אי אפשר עוד לומר דבר על ההרגשה הזו- הקורעת מבפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] פאסון, ככה זה בחיים.... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם, היפ-נוטי, לך במיוחד , על התגובה הרגישה והמעודדת, רק שמחה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] למה?!! איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו! למה לעצור אותה? למה להילחם בה? אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי. אשרייך שזכית... שיר נפלא! רק טוב, ורק דמעות של אושר, היפ. [ליצירה]
- [ליצירה] ניסיתי לקרוא גם רגיל- וזה מקסים! אין לי מילים, יצירת מופת! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] בלחש אגיב, בלי להתערב בשיח יוצרים יפה שכזה- תמשיכו! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- לא הבנתי את תגובתך, הואל נא לפרש, להדגים ולנמק :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה כבר משחק מכור מראש... מדהים בתיאור, נעים לקריאה, מעורר רגש, עדין, חזק, שקט וצורח- והכל יחד... אין עליך, אין, אין! [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . . אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] שימחתני וריגשתני... תודה- חמודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להגיב כאן ראשונה! זה מקסים, שונה, עדין, רגיש, מרגש, מעורר ונפלא. עם זאת צריך קצת הגהה- וווים מיותרים וניסוח מעכב לפעמים.... [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת טוב... :) [ליצירה]
תגובות