מרגישה את הגוש שעולה ונתקע
עולה עד צפון הרצועה
גוש גדול, מעיק, לא עוזב, מדחיק
נקטף בחטף של דמעה
ענבלי .
-
בת 24
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התגובה שלך ממש גועלית..אלא אם כן יש כאן משהו נסתר ממני. מי שכותב ,זה בא בד"כ מבפנים פגוע.במיוחד על הנושא הזה. לא נראה לי שיש עניין להוסיף ועוד לפגוע ולפרסם תגןבה כ"כ לא עניינית. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בהרבה רגש ומיוחדות, כמו שאת יודעת לעשות היטב.. להתראות בינתיים..:) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד.. הלואי ולא נצטרך עוד לשמור,ונוכל פשוט להתבונן על הנוף באהבה ולא במתח.. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נרתעתי מהבוטות ,אבל יפה לך על האומץ והאמיתיות לשרטט קווים אנושיים ואישיים.. גם אם לא תמיד מחמיאים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה איתך בכל מילה.. בהצלחה לכולנו בכניסה אל תוך החיים.. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. מקנאה בחוזק שלך.. שנה טובה עם בשורות טובות.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי.. מצטרפת למועדון.. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הזדהתי היום עם רעיון השיר (כל יום זה משהו חדש..) אבל נראה לי שזכותו המלאה של המשורר לכתוב על מה שהוא רוצה. גם אם זה נשמע כפירה. [ליצירה]
- [ליצירה] בעקבות הפנייתכם ראיתי שאכן נכתב שיר עם רעיון דומה. קורה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה פשוט נוגע וחזק. הייתי מוותרת על החזרה :"חזו עיניי",אבל זה השיר שלך.. ממש אהבתי!! במיוחד את השורות:"בתוך קהל כזה צחקתי קצת יותר מדי." ואת הבית השני כולו. מעניין אותי-איזה דבר ממך בא ויישאר?.. הוספתי לאהודות. תודה לך.. [ליצירה]
תגובות