איילה,
מאד נהניתי מהתימצות שאינו צימצום.
התחברתי מאד ממקום של אצילות לרצון ללמוד תורה,
ולא הצלחתי להרגיש בריחה ללימוד במקום עשיה.
וכי לימוד תורה מבטל עשיה?
או שמא עשיה אין בה מן התורה?
אבל הפלסף באמת לא חשוב לי, נהניתי מן הקטע.
(ודעתך בהחלט מענינת).
קצר. יפה.
יכול להיות שגזרת זאת משיר שהחלטת לנטוש?
ביטוי מרשים בהחלט.
כתיבה טובה.
---
רק עוד קצת,
עוד מעט,
עוד שנה או שנתיים -
תספיקי להשלים את הש"ס
פעמיים.
---
כמיהה טהורה.
תודה!
נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים.
אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר.
מה זה שווה כשמפרשים?
בהתחלה הדובר הלירי היה אמור להיות הבחור, אך זה נותר פתוח להרגשת הקוראים.
יש כאן שימוש הפוך בסיפור רבי עקיבא ורחל-
רחל שולחת אותו ללמוד תורה מרצונה, וכאן יש רצון של לימוד תורה כבריחה, רצון ללמוד במקום לעשות.
(זאת לא רק ביקורת.)
אל תפחדי מפנים חדשות, לפעמים יש בהן הרבה ברכה. המוכר והישן נראה אולי יותר בטוח והחדש מאיים, אבל החדש גם יכול לקדם אותך הלאה.
סליחה אם הדברים לא במקום או לא שייכים.
פנחס
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
איילה,
מאד נהניתי מהתימצות שאינו צימצום.
התחברתי מאד ממקום של אצילות לרצון ללמוד תורה,
ולא הצלחתי להרגיש בריחה ללימוד במקום עשיה.
וכי לימוד תורה מבטל עשיה?
או שמא עשיה אין בה מן התורה?
אבל הפלסף באמת לא חשוב לי, נהניתי מן הקטע.
(ודעתך בהחלט מענינת).
[ליצירה]
קצר. יפה.
יכול להיות שגזרת זאת משיר שהחלטת לנטוש?
ביטוי מרשים בהחלט.
כתיבה טובה.
---
רק עוד קצת,
עוד מעט,
עוד שנה או שנתיים -
תספיקי להשלים את הש"ס
פעמיים.
---
כמיהה טהורה.
תודה!
[ליצירה]
נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים.
אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר.
[ליצירה]
מה זה שווה כשמפרשים?
בהתחלה הדובר הלירי היה אמור להיות הבחור, אך זה נותר פתוח להרגשת הקוראים.
יש כאן שימוש הפוך בסיפור רבי עקיבא ורחל-
רחל שולחת אותו ללמוד תורה מרצונה, וכאן יש רצון של לימוד תורה כבריחה, רצון ללמוד במקום לעשות.
(זאת לא רק ביקורת.)
[ליצירה]
אל תפחדי מפנים חדשות, לפעמים יש בהן הרבה ברכה. המוכר והישן נראה אולי יותר בטוח והחדש מאיים, אבל החדש גם יכול לקדם אותך הלאה.
סליחה אם הדברים לא במקום או לא שייכים.
פנחס
[ליצירה]
הסכין!
ושלא יעשה את עצמו, היא בעצם בשביל לחתוך את התייל, להסתנן לישראל ולעשות שם פיגועים, אז מה אם הוא זקן מקומט ונכה, הוא בעצם-
ערבי עם סכין.
אז תיזהרו ממנו ואל תתחילו לרחם!
[ליצירה]
שמנדריקים!
אני לא סובלת את ההומור המתיישן- נושן של אפרים קישון. אבד עליו הכלח, מבחינתי, מאז ששמעתי שהוא לא באמת כזה אידאליסט.
ולעומת זאת- פירגונים:
נקרעתי מצחוק ב"מלא הטנא ביאושים"- שזו גם רמיזה דקה לכל הפוזלים לאתרים מקבילים,
ומ:
"...אני יושבת כאן בשלוש בלילה ולא מפסיקה לבכות. עוד מעט יתעורר כאן מישהו. אוי.. עכשיו גם שתי הקטנות מצטרפות לבכי, והנה אבא שלי, טוב, טוב, אני סוגרת.. אי!.."
שבה את ליבי.
בלי קשר לקשרים משפחתיים קודמים!
תגובות