תודה לכל המגיבים ליצירתי זו!
ולאפיזודה חולפת: אני לא שברתי דבר זה צויר לפני
קרוב ל-40 שנה ואם היו שם בנינים חדשים פשוט התעלמתי מהם כי אינם מתאימים לדעתי אל המטרה
אותה הצבתי לעצמי בציור זה אל שמי בדולח ובתי הזהב של העוני והיופי בישן.
חיים
אגב בציור הבא של ירושלים תראו את מבטי לעתיד
על העיר ובה שני מאפינים האחד מגדל דוד ובית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הציור, הגוונים שבחרת מוציאים את כל הזהב והזוהר של העיר, ככל שהסתכלתי יותר בתמונה כך מצאתי יותר דברים ברורים בעיניים
שזה מדהים
וואו
צ'וקו
[ליצירה]
הייתי שם היכן שהו לצידו,
אהבתי אותם ואותו, כאשר התמונה בידם בידו.
חשתי בדמעה על לחי זולגת,
אף על לחיי היא זרמה, מתאדה, מתפוגגת.
שירך החזירני בשנים לאחור,
הייתה זו לחימה על חיינו ודרור!
בזכותך שוב נזכרתי ברגעי געגוע,
אחר רגע שמענו: לנוע! לנוע!!!
כל שאוכל לומר על שירך,
שאת משוררת גדולה בנפשך!
על כן אגיב רק במילה, אשר עבורך,
רבות לא משנה:
תודה......האם?
[ליצירה]
תגובה למגיבים ולמונולוג
האין די בחוכמתכם לעצמכם?
באשר למונולוג שלך ליאורה:
הוא מתמצת את תחושותינו וכל העובר עלינו בשעה שהמוות חולף ליד, וקרוב או אהוב לנו נלקך מאיתנו.
כתיבה נפלאה ללא עוררין.
תגובות