בלילֶימילים.
כך אני מסכמת אותי,
למולך.
אֶת עוׁצְמת שתיקתך העשויה ללא חת
ל(מיל)-מולי.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלק הראשון מצויין. אהבתי "מסכמת אותי". [ליצירה]
- [ליצירה] החידוד חמוד, אבל לא הבנתי את התוכן. מצטערת... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! שנון מאד. יש בעיה במבנה- מאיפה צץ ה"את", למה זה מתחבר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר, מילמולים זה לא חטא, ולפעמים גם הם, עשויים ללא חת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה... סתיו- אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...? דעה- זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל. הדס וכולם- תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל: מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00 אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב) כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש... (לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.) [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, טמטום שכמותי, זה באמת הגיוני יותר עכשיו, ואני קראתי את זה אחרת ללא הניקוד... מודה בטמטום. אז זה חצי נחמה לא? אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה... הרגתם אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, כמה מפתיע שדווקא היצירה הזו הועלתה על ידך מהבוידעם. לא רק שהיא הראשונה שפירסמתי היא גם נכתבה לפני שבע מאות שנה.. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמתי ועודני.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הקטנה פרשתי אותו מעט אחרת והוא כל כך מדהים בעיני, כל כך עונה על השאלות הפשוטות שלעיתים אנחנו אפילו לא עוצרים את עצמנו לשאול אותן... מאין באה האהבה? מאין. אהבה מדהימה שאינה תלויה בדבר. פשוט תלויה בפשטות של האהבה. משום מה באה? משום. כי היא חייבת. גם אם אין סיבה נראית לעין היא פשוט חייבת להגיע. פשוט קיימת וחייבת להתממש. או כמו שהיינו ילדים וחכמים, למה? ככה. פשוט ככה. התמיהה הכל כך תמימה של הדור עונה על שאלת הדובר ומסכמת את השורות הראשונות באופן נפלא! והחיבור לתיבת נח, התחבר לי כל כך טוב לכל המערך שבניתי... הרגש ברגעים הראשונים שלאחר המבול, אין כלום, הכל נחרב בשיטפון, היונה באה עם בשורת ההקלה במים, , התרגשות גדולה ועם זאת חשש גדול של לצאת לשממה ולהתחיל לחיות מהתחלה, לבנות, ליצור, כמו האהבה. להתחיל בערפל דף חלק לטוב ולפחות טוב.. ומהבסיס הערפילי הזה לבנות באומץ יצירת חיים מופלאה! בניית יש מכמעט אין... תמשיך! מחכה לעוד! [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להחזיר אותי שנים אחורה, לתקופה כל כך שונה, כל כך סוערת מבולבלת ואחרת ועם זאת, כל כך שונה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת יותר את גדלים. יותר נכון בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] "מחייך את ספקותי"....נפלא ובכלל! כל כך יפה, שופע עדינות ועוצמה. הצלחתי ממש להרגיש את עצמי מתקלפת לאט לאט ובסוף- חיוך נעים. אוהבת את כתיבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אך אם בתקופת פריחץי קמלתי, מה יהא עלי בימות השפל? [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יוחאי, זה מעתיק נשימה. יכולה להרגיש את הכותרת בתמונה. [ליצירה]
תגובות