כשנלחמים בכימיה
בין אנשים
יש לאטום הכל, לא להשאיר פתח לאוויר
לא להיות רגישים
יש לחבוש מסכות
של שחור
לחבר את המסנן
ולנשום אויר
קר.
מנוכר.
אסור, אסור להפגע מדבר
ואם נפגעים -
אסור לבכות.
יש להזריק בכוח חומר מייבש
דמעות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ו..... אפשר גם במקום להלחם להיות שמחים אף אחד לא עומד מול זה... אבל ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה אהבתי מאוד מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש ממש אהבתי. גם את הכתיבה, אבל בעיקר את הנשמה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] מיש, כמו תמיד, אהבתי. חבל שלא ראיתי את זה שלשום, זה היה כ"כ במקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אבל זה ממש עצוב. שלפעמים צריך להלחם. עצוב- אבל יפה. למה "אבל" בעצם. הדברים הכי יפים הם העצובים, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזה יופי!!! (האמת, זה יפה עד כדי מזעזע... שימוש שחור במסכות אב"כ...) ביטוי מוצלח ושונה לדברים האלה בתוך הקרטונים שאנחנו חייבים להצמד ולהתיידד איתם... (למרות שעם שלי אני ברוגז... ניסיתי! באמת ניסיתי!! אבל היא לא רוצה להיות ידידה שלי..) מעניין, אולי אפשר להוסיף גם את החלק הכי חשוב במסכה... הקשית הזו....:-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת ברכות שיר יפה ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] דיתיייייי תודה שאמרת לי. בהחלט מקסים. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] *** רעיון נפלא!:) ועוד איכשהו נכנס לנו ככה למציאות.. (תרתי משמע) ירח אוהב!:) [ליצירה]
- [ליצירה] מישיייייייייי מקסיייייייייייייייייייייייייייים. [ליצירה]
- [ליצירה] את ביל גייטס דקר היום וירוס. זגוגיות חלונות טרויאניים יפלו כך, למען מייקרוסופט. "נמאסתם, סוסים עורקים!", פיו צועק קולנית. "רוצו, שלא תמותו.." [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ציפציפ נודד ב"ה אתה ומויש בדיוק אותו דבר. אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד. רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית". המממ... טוב: שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן טובי! דוט היה סיפור מדהים! (זה לא ממש קשור ישירות לניק שלי, יען כי הייתי משתמשת בניק הזה לעיתים גם קודם, וגם אח"כ {כאמור - אפחד לא המציא כלום} פשוט כי זה ניק קומפקטי שבקושי רואים אותו. ניסיתי לשים פעם ניק ריק וזה לא תן, אז שמתי נקודה. זה חלק מהנסיון שלי לעשות קונספירציה נגדי ולהעלם ;)) בכולופן, זה היה נקודה אחרי כל מילה (לא אות), ואכן סיפור לא רע. ובקשר לשיר של כוכב, אהבתי ביותר . [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שילד צודק. ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה. שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין לי מילים. זה קצת שקר כי יש לי המון מה להגיד" - אלול, זה שיש לך *מה* להגיד כמובן לא אומר שיש לך מילים (תבניות מרובעות ומוגבלות שקשה להכניס לתוכן את כל ההרגשות שסיפור כזה מכניס לתוך אדם. בדיוק-בערך כמו שאמרה יהודית בת עמי). מתחילת הסיפור ציפיתי למרוכבים. והם לא הגיעו. אבל זה דווקא מסתדר לי עכשיו, אחרי ההסבר שמישו פה נתן עם החוצפה. אסתר - אמרת שלדעתך הם לא הצטרפו (המרוכבים) לסיפור כי הם לא טבעיים - דייקי במילותייך... גם מספרים שליליים וגם שברים וק"ו אי-רציונליים ובתוכם טרנצנדנטליים - כל אלה אינם טבעיים. מספרים טבעיים זה מספרים שלמים וחיוביים. ~ הייתי מגיבה גם על הסיפור עצמו, אבל קטונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר - הלל, למדינת - ישראל, ! ב"ה (שיר זה, מוצע כתחליף - נוסף, להמנון - המדינה;) יום - חדש, אורותיו - השיאיה! השיאיה - אורותיו, אורותיו - הגדולים, הושאויו! ויושאויו, אורותיו, ויבוא, אור גדול - על - כל, אומות - ישראל, על האומה - הפלישתית, האומה - הרוסית, האומה - הרומנית, והדרוזית - גם; כן, כל אומות - ישראל, קמות - לתחיה, לשמש - ולבריכה! האח, הידד, הקץ - לכיבוש. (פזמון. יש לחזור עליו עד בוא המשיח) --- שיר יפה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו. כמה מהמם. מהמם = גורם לאנשים להיות המומים. שלא תבינו לא נכון. אבל זה גם נורא יפה כזה. מעבר לכל החושך שאתה מנסה להראות נרקם לו משהו מופלא: תינוק מתבוסס בדמיו = מי שזה עתה נולד, וטרם נרחץ. "מלאך המוות בראשו עם מטהו מכה" - המדרש אומר שכשנולד תינוק, איזה מלאך מכה אותו, כאפה בפה וכאפה ברגל, או בסנטר. בקיצור, מכה אותו. ערפל כחומה סוכך על האור - כן, לאשה שיולדת קשה מאוד בזמן הלידה, אפילו אומרים שאשה יולדת מקריבה קרבן כי יתכן שהיא נשבעה איזה משו לא טוב כשהיא היתה באמצע הלידה. אבל הערפל סוכך על האור, ז"א שיש אור! זאת לידה של חיים חדשים! אנשים במדים מנסים לעזור - אלה כמובן הרופאים והאחיות. איש במדים לקח בבשורה את לבה - הרופא, הלבוש במדי לבן מלאכיים כאלה, מבשר לה את הבשורה: "זאת בת". ולבה קופץ לשמים מרוב אושר. והמלה "אבא", שחוזרת על עצמה בסוף היצירה - היא כמובן המילה הראשונה שלומד התינוק הטרי להגות. מתוארת פה, כמו שאתם רואים, סצינה של לידה ושל חיים. זה קשה, כמובן, אך בסופו של דבר זה טוב. כנראה שהעם שלנו נמצא במן תהליך שכזה. והבעיה היחידה היא: "איש קטוע יד מנסה לזעוק לעזרה" - לפעמים אין לנו יד, אנחנו יותר מדי חושבים ופחות מדי עושים, ואז באמת קשה לצאת מתוך האפלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה עם השורה הראשונה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] "קול תורה מבין עיניך" - שורה גאונית. שאר השורות - גם הן מוצלחות. והמכלול מתאר את תמונת התפילה הזו בצורה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, זה נהדר! מצפה להמשך. [ליצירה]
תגובות