תמונות, דפים, פסוקים, מילים
שתיקה
אוויר חנוק מעשן סיגריות
גל אבנים ודמעות
בפינת-חדר
הלב
חושך
לאור נרות
ורוח מרחפת על פני האוהל.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש יפה. ועצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] במילה אחת מצוין. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! פשוט מהמם :) [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה שיר תמציתי, מילים פעוטות חופנות עולם. שלא נדע מצער... אהבתי את הכתיבה והשזירה במיני רבדים. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם, ציניות של התחושה אל מול המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] ! ב"ה מדהים! מצויין! מרטיט לב! מעורר פרצי צחוק עזים! אמש ניסיתי לכתוב לך תגובה אבל הגולם שלי התפחלץ. אז בכל אופן, את משו משו, ילדה. פשוט משתפרת מרגע לרגע. אין מילים. אם כי יותר כיף לשמוע את זה בטלפון עם טון הדיבור שלך, שכ"כ מתאים לסיפור הזה. עכשיו נלך להגיב על השני בסדרה... [ליצירה]
- [ליצירה] שיטה למדידת מספר כוכביות שאחרי היצירה: מניחים את היד על מקש הכוכבית למשך כל זמן ההלם, וכשיוצאים מההלם מורידים את האצבע מהכוכבית. [ליצירה]
- [ליצירה] מיאו שימו לב, חלק מהשמות בסיפור בדויים! (נראה לכם שאני הייתי קוראת ליקירתי בשם מיצי?!) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קט: ב"ה זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי. מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?.. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הייבוש, ממז. הסיפור שלך דווקא לא רע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, ב"ה אני לא שמעתי על אותו "סיפור ארוך" שגרם לך לכתוב את מה שכתבת. --- אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני מתווכחת כאן אני לא עושה את זה לשם הוויכוח אלא כדי לנסות להעביר את מה שנראה לי כאמיתִּי. אולי הוספתי קצת התלוצצויות בין ההתייחסויות הענייניות שלי, אולי לא אהבת את ההתלוצצויות, אבל לזה אין שום השפעה על מידת האמיתִּיות של התגובות הענייניות שלי. אני לא מוצצת מהאצבע שום תגובה. אני מנסה סה"כ להגיד את מה שיש לי להגיד. --- אני מבינה שתפסתי את הוד מעלתו ברגע הלא נכון, וזאת הרי סיבה נהדרת להשפיל ולרמוס אותי לעיני כולם. האין זאת חוצפה איומה מצדי לתפוס את כבודו ברגע הלא נכון? הרי הייתי צריכה לדעת שזה מה שמגיע למי שעושה מעשה נתעב שכזה! אז אתה מוזמן להמשיך לשפוך את קיטונך, ותודיע לי כשייגיע איזה רגע-כן-נכון, כי יש לי עוד המון השגות ענייניות. [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי! ב"ה איפה היית כ"כ הרבה זמן? ובקשר לשיר - מקסים. אבל גורם לי להתגעגע לחורף עוד יותר. אם כי אני עדיין לא בטוחה אם אני מסכימה איתך ש"אהבה היא רק שם שנתנו החולמים לגעגוע". לא יודעת, לפעמים אהבה מכילה יותר מאשר געגוע בלבד, אבל אין לי מילים לתאר מה עוד היא מכילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה כ"כ נורא שאנשים משתילים לנו מה לחשוב. למה עץ תאנה? איזה גננת אמרה שזה תאנה ומאז זה נכנס עמוק לתת מודע? בדיוק היום חברה שלי דיברה על איזה עבודה שהיא עושה על חוה, והיא דיברה על הפרי, וקראה לו תפוח בכזאת טבעיות! --- אבל השיר מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הראל חומד, ב"ה אם תקרא את דברי לעומק, אולי תבין. אם בכ"ז תתקע באמצע, הרי הסבר מפורט: "אסוציאציה חופשית - " זה אומר שמה שבא אחרי המקף, הוא האסוציאציה החופשית שלי לשיר הנוכחי. "ספקות מאת חתלתולי" - האסוציאציה החופשית שלי היא יצירה בשם ספקות, מאת חתלתולי. אולי יש עוד ספקותים שאני לא מכירה, אבל אני מדברת על ספקות מאת חתלתולי. ולסיכום: כשקראתי את השיר הנוכחי, שחובר ע"י אורי יקירנו, זה הזכיר לי במידת מה את היצירה "ספקות" מאת היוצר "החתלתול של שרדינגר". מובן עד כאן? [ליצירה]
- [ליצירה] את גב הגמל? אם כבר אז את גב הגמלו. כן, זה שיר לא רע. ערב טוב. [ליצירה]
תגובות