אני לומדת לנגן
בחללים שלי.
כל פעם שאני פותחת פתח,
יוצא ממני צליל אחר.
זה לא משנה אם אני מתאמצת.
אין צלילים אם אין מי שינשוף אוויר.
מוזר.
איך ריק יכול ליצור
כאלה הרמוניות.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אז זהו שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ... "אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ... אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע . (ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים מרחפת על פני המים") יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] קישוטים יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאבטוחהשהבנתיעדהסוף, אבל זה ממש יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . לאבטוחהשהבנתיעדהסוף, אבל זה ממש יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אסתרו'ש... הרי שזה מדהים. מיד לאהודים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר. אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך, אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי... תודה על מה שאת נותנת לי... באהבה, נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] מישי!!! התגעגעתי אלייך!! איפה היית כל הזמן? חוץ מזה, זו לא אסוציאציה חופשית בכלל:) זה בדיוק אותו ריק. ממש ממש אותו ריק. חוץ מזה, מסרישי בדרך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהההההההההחחחחחח ב"ה מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע! אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר. עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל. אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! אהבתי מאוד:) כל כך יפה ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] . ואגב, איש אחד, האסוציאציה שעלתה לי מפרשת השבוע למקרא השורה ההיא היתה 'ויפח באפיו נשמת חיים'. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יאיר:] קודם כל, מסרישי בדרך. שאלתי כי חשוב לי לדעת אם כן. אם אני לא אדע - איך אני אוכל לשפר את המצב? :] אז שוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, זה חמוד... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע. פוס! עצור! מרוב שזה כתוב יפה כבר איבדתי את כושר השיפוט שלי. מה עשית? ביטלת במחי יד את כל החיוכים האחרים! מה עם החיוך הזה של לעמוד לבד בגשם בדיוק כשהוא נהיה ממש חזק, כשכל הניצוצות של האור רוקדים על הכביש? והחיוך של הורה שמביט בילד הקטן שלו משחק? והחיוך שמחייכים כשמוצאים משהו ממש חשוב שהלך לאיבוד, או כשקוראים קטע כזה נפלא כמו זה? אלה לא חיוכים? אני מוחה. ובכלל - חיוכים שאדם מחייך לעצמו לבד הם הכי חיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] יווווווווווווווו אהבתי אהבתי אהבתי! מבטים של חתולים זה הכי הכי! איזה כיף... [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. זה בכלל לא פועל ככה. אנשים מזהים את זה כשמתרחקים כדי לא לחנוק. ואולי אני סתם תמימה? לא יודעת. מעדיפה להאמין בזה ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה איתך. ספרים הם אולי בדיה, אבל הם משקפים את האמת בצורה הכי טובה. הם יודעים להאיר במציאות נקודות שהיו נשארות מעורפלות לנצח בלעדיהם. מילים יכולות להיות טובות אם רק יודעים איך לנצל אותן ולחשוף בעזרתן. לא צריך לפסול את הכלי רק בגלל שהשימוש שנעשה בו הוא כל כך מעוות ברוב המקרים. אני אוהבת את המילים למרות הכל. ומאמינה שאפשר לעשות בהן המון טוב. והיצירה כתובה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. עכשיו קראתי את זה שוב, והבנתי את השיר מזווית קצת אחרת. אני חושבת שבעצם אנחנו מדברות על אותו הדבר. אני חושבת שאלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם: הכתיבה והגילוי. מאיך שהבנתי את השיר בהתחלה, חשבתי שהכוונה היא שהמשמעות מתגלה לכותבת רק *אחרי* הכתיבה, בקריאה חוזרת. אבל בעצם זה בא יחד - תוך כדי כתיבת המילים בוחנים את הדברים וככה מגלים מה בעצם יש שם, כך שבסופו של דבר המילים הן רק המסגרת למה שחשבתי תוך כדי הכתיבה. אז בעצם כל ההבדל הוא ביחס למילה "עט". האם מדובר בתהליך הכתיבה שעוזר לחשוף את המחשבות, או שדווקא כתיבת המילים שחושפת - שעם זה אני לא מסכימה. מקווה שמישהו יבין משהו מכל זה, כי זה נורא מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד. אתה בהחלט יודע איך לתפוס את אור הזרקורים... שיהיה לך בהצלחה פה, ותמשיך להיות כזה משעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני, במפתיע, לחלוטין עם הטרמפיסט. כל דבר הוא געגוע לגשם. כל נשימה, כל קרן שמש, כל רסיס חלום. אפילו החיים עצמם. מתגעגעת... (בואי לשבת, טוב? אני אהיה נחמדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] נטע - את כבר יודעת מה אני חושבת. ואת מסוגלת. ומצליחה. אף אחד לא מצליח תמיד. אוהבת אותך. [ליצירה]
תגובות