אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] עצה לדוד: תתעודד! יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים (כמו למשל: אובדן החיים...). יומנעים, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] הוהו, תתפלא! ישנם חיילים שעקרו מהם דברים הרבה יותר משמעותיים; זכויות, למשל...(שלא לדבר על עקירת איברים וכו', טוב, למה להרוס את המצברוח?) כעת, ברובד היותר עמוק- ניסיתי למצוא משמעות נוספת, פנימית יותר, ולא כל-כך הצלחתי. מכל-מקום, שיר חביב! [ליצירה]
- [ליצירה] לשמחה לאיד! על תמונה שכזו- אי אפשר לשמוח לאיד (וגם לא רצוי), פשוט אפשר לשמוח! זו תמונה המביעה את שמחת-החיים בכל תוקפה. והילדות הן אכן "צנועות וחסודות" כיוון שלא טעמו טעמו של חטא, ואושרם הוא אושר אמיתי, לא מתחסד... בכל-מקרה, אהבתי מאוד תמונה זו, ומקווה לראות את תמונת "תינוקות של בית-רבן" (היום הראשון בגן) בעוד זמן קצר! [ליצירה]
- [ליצירה] =. חם, וכואב, ונוגע. מרעיד את העצמות... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, רן אבל יש יופי בכל שפה! יש את חידודי-הלשון שלה, יש את ההלצות שלה, זה עולם ומלואו. היהודים במזרח אירופה למשל, לא רק סבלו ביידיש, אלא גם צחקו ביידיש! האמן-לי, עברית היא שפתי הראשונה במעלה, אך היידיש- היא הסטנד-אפיסטית שלי! או אם תרצה- אומר לך כך: העברית היא אשתי, אך היידיש- היא הפילגש שלי...(ושכל הפמיניסטיות כאן לא ייעלבו, בבקשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] גמני מסכים. חזק, חזק ונתחזק. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה באמת משהו! זה ב-א-מ-ת שיר מעולה! הצלחת פה להעביר ברגישות עצומה, את היחסים שבין איש ואישה, יחסים שיכולים להיות שבריריים לחלוטין (במיוחד לגבי רווק ד-ת-י). וכל-זאת, עם בקשה כנה לקב"ה, ושילוב מוטיבים קבליים ברורים. בשיר הזה הרגשתי הזדהות עצומה איתך, קבל יישר-כח ע-נ-ק, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לסוערה, ילד וכו' וזהו, כבר אמרתי הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, חמוד! חמוד, אבל גם נכון ועצוב... במפגש האחרון בחנוכה, הצעתי למקים האתר ועורכו הנכבד ('מנחמינו' בפי הפאנל), שתהיה מעין 'תורנות תגובות', היינו- שכל שבוע יטילו על מישהו אחר מהכותבים הקבועים- להגיב על כל יצירות השבוע, או לפחות- על היצירות שלא זכו לתגובה כלל. הוא ענה לי, שזה צריך להיות ספונטאני, וכו' וכו'... כן. זה חבל מאוד. כיוון שיש פה הרבה כותבים מוכשרים, שלא זוכים לתשומת הלב הראויה. האם רוצים אנחנו 'לסלקם' מאתר זה בבושת-פנים??? חבל, באמת חבל. וכבר אמר הלל הזקן: מאי דשאני עליך-לחברך לא תעביד! (מה ששנוא עליך-על תעשה לחברך). לאביבוש- יישר-כוחך על ה'תוכחה ברוח טובה' הזו, ונקווה שתפעל פעולתה! [ליצירה]
תגובות