אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט מעולה! נישואין (או נכון יותר: חיי נישואין) כמסלול מפרך למטיבי-לכת... אה, איזה דימוי נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא, בבקשה... אל תעשי לי את זה, למה הפסימיות הזו, למה? [ליצירה]
- [ליצירה] חולק על זה שמעליי מה, כ-ל אגדה צריכה להיות משהו חדש, שאף אחד לא חשב עליו בעבר? גמני חושב שהאגדה הנ"ל היא שילוב של כל היצירות (או: הז'אנרים השונים) שהוזכרו למעלה, ובכל-זאת, אהבתי. קבל ח"ח גדול, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה באמת משהו! זה ב-א-מ-ת שיר מעולה! הצלחת פה להעביר ברגישות עצומה, את היחסים שבין איש ואישה, יחסים שיכולים להיות שבריריים לחלוטין (במיוחד לגבי רווק ד-ת-י). וכל-זאת, עם בקשה כנה לקב"ה, ושילוב מוטיבים קבליים ברורים. בשיר הזה הרגשתי הזדהות עצומה איתך, קבל יישר-כח ע-נ-ק, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] תסלחי לי, אבל האם יש לשיר קשר עם "המקצוע העתיק ביותר בעולם"? זה שרחב מהתנ"ך עסקה בו? אל תכעסי, רק רציתי לברר... [ליצירה]
- [ליצירה] ארז יישר-כוחך על אומץ ליבך. וכפי שהגבתי כבר על יצירתו של נפש ממללא, "מצעד הגאווה": זהו נושא כאוב, וטוב שיש מישהו שמעלה אותו. כיוון שאני יהודי-דתי, אגדיר זאת (ההומוסקסואליות) כסטייה מדרך-הטבע. אתה אולי לא תסכים איתי, וזו זכותך המלאה. אך אני מאמין באמונה שלמה, שאפשר להתגבר על-כך, אם רוצים באמת. שבוע-טוב לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, רק עכשיו גיליתי!!! שמע, יש לך כישרון כתיבה לא נורמאלי!!! מיד אני מכניס יצירה זו ל'אהודות' (כפרט המעיד על הכלל)! רק...איזשהו תיקון קטן (אם לא אכפת לך, כמובן...): בטרם מת אותו רודן שפל (סליחה, שירושלמי לא יכעס עליי! בטרם מת 'החבר המזכ"ל'...) עוד הספיק הוא להוציא להורג גם את ברייה, ראש המשטרה החשאית הכה-נאמן שלו... [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק מסכים... לא בדיוק מסכים, כיוון שאני יכול להעיד לך לגבי עצמי, שלפעמים מרגיש אני שחיי הם כמו פתיל בוער (בעיקר כאשר אני מתרגש, אוהב, בקיצור: אמוציונאלי), ולפעמים- כמו פתיל כבוי... אם חיינו היו כמו פתיל בוער כ-ל ה-ז-מ-ן, אה, זה היה פשוט מ-צ-ו-י-ן !!! [ליצירה]
תגובות