בליל כיפור
כשהמוני בית ישראל ביקשו את אביהם,
בתפילה זכה,
לפתוח שערי שמים.
ביקשתיו
שיפתח שערי לבי
להתפלל.
---רק בעת הנעילה
חשתי
שנפתח.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי. כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע ... שנה טובה ! [ליצירה]
- [ליצירה] . 'פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום'. (אם היית אשכנזייה היית מכירה..) [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתולי יפה לך בתור פרענק להיות בקיא. ואני מכירה.. יפור ב"אמנה" אחד ואני כבר בקיאה בטונים הנכונים של "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם תפילה זכה זה של אשכנזים, לא? ככה לפחות ספרדיה לשעבר אחת אמרה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] :) נכון. אבל אני לא התכוונתי לשם התפילה "תפילה זכה"... אלא למהותה. [ליצירה]
- [ליצירה] סו, באמת נראה לך שיש עוד מישו בעולם שיכול להגיע לטונים כאלה ביומכיפור? (ותארי לעצמך מה זה גורם לך להרגיש שהוא משתמש בטון הזה לקרוא לך למשרד!!!) בכל מקרה, יפה ממש. אל תתני לו להסגר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, יפה לך. (נעל בית מתחיל את בינַזמנים ב"צורה") [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, "שערי דמעות אינם ננעלים", אבל מה נעשה ושערי הדמעות שלנו נעולים. [ליצירה]
- [ליצירה] חזנוש... יפה לך ככה לזכור בע"פ "ליקוטי סוערה" (נקרעת מצחוק!) יש אנשים מסכנים שאין להם דרך אחרת לקבל תשומת לב. הפרובוקציה בגרוש הזאת מזמן לא מטרידה אותי. כאדם עם מודעות סוציאלית (יו! קשור איכשהו לסוציאליזם וכאלה...) אני מבינה שיש גם אומללים בחברה: בין אם פיזית בין אם מנטאלית. קורה. ירושלמי, אם תמשיך ככה אולי תגיע ליותר מעיתון הפרסומות הזול "שבע" (מיסגרת את זה?) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדוניש... בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך- אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות. כתוב מצויין. אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב. ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, ואם שכחתי לציין: מאוד מאוד אהבתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמאלה... כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה און של אמא זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה. אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...) חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר. והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב. את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס. בין היצירות הטובות שלך, לדעתי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אסור להתעלם מהקו הכללי אני חושבת שכלל אנחנו הצבא הכי שנוהג במקסימום מוסריות ביחס למציאות בה הוא נתון (וגם לא ביחס אליה). מקרים בודדים כגון זה שציינת וזיעזע את כולנו אינו מייצג בשום אופן את מה שנעשה בצבא. רק העובדה שמוקיעים אותם ומביאים אותם למשפט בגלל העניין הזה- מוכיחה עד כמה השאיפה לנקיון כפיים, עד כמה שניתן במצב הקשה של המלחמה הזאת, קיימת בצורה משמעותית. והערה לבנימין- זה שהם חיות לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג כך. גם אם הם היו צריכים להגן על חייהם- אין שום הצדקה להתנהגות מחרידה שכזאת. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד ממש! הרעיון והביצוע... :) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בדיוק חשבתי לאחרונה שאם אנחנו לא מפנימים את האבלות על החורבן- אולי אנחנו לא ראויים לבניין? יפה. אולי יותר מתאים ל"קטע" גם אם השורות נראות כ"שירה". כך נראה לי הקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] או שתמיד אפשר לבחור באופציה הבולמית ולהקיא את החטאים. במחשבה שניה- הלוואי וזה היה פשוט כמו להקיא... מצויין ומעורר מחשבה. כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.... פוגע ונוגע... הצלחת =) סוערה. [ליצירה]
תגובות