ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
אני מתנצלת מראש אם אני פוגעת - כבר שמתי לב שכשאנשים כותבים על חוויה קרובה אליהם קשה להם לנתק אותה מאיכות הכתיבה. אז אני לא מתייחסת לתוכן אלא רק לצורה, כרגע. את מגזימה מאוד מאוד עם השלוש נקודות.[...] מאוד. מאוד מאוד, אפילו. למעשה, להשתמש באפקט הזה ארבע עשרה פעמים באחת עשרה שורות זה יותר ממוגזם. זה קוטע את הקריאה ואיתה גם את הרעיון ואת ההבנה שלי. אני מדגישה את זה כי לדעתי זה קריטי; סימני פיסוק אמורים לעזור לטקסט להביע את עצמו, לא להרביץ לנו עם פטיש בראש כשהם רוצים לומר "שהיה" או "היסוס". דבר נוסף - מספרים כספרות בגוף הטקסט צורמים בעין. עדיף פשוט לכתוב את השם של המספר, כמו שהוא.
בהצלחה.
[ליצירה]
אהבתי את ה"אקפוץ לגובה וגם לדום". הפריע לי מאוד חוסר הדיוק במשקלים - השיר לא נשמע טוב בקול רם כשלכל שורה יש אורך אחר.
ובלי קשר לשיר עצמו: פרסמת שלוש יצירות היום. חבל, גם לך וגם לנו. אי אפשר לקרוא כל כך הרבה ביום, ועד שיהיה זמן היצירות כבר יעברו לבוידעמים האפלים של צורה. דבר נוסף: הרבה חבר'ה רוצים לפרסם כאן. בכל יום מתפרסם מספר מצומצם של יצירות - זה נורא מתסכל לראות שיש עוד שלושים יצירות שמחכות בתור לאישור, לפניך. אז אם אפשר, בבקשה - יצירה אחת בכל פעם.
תגובות