ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
אני לא בטוחה בקשר למסיק, אבל נדמה לי שזה צריך להיות בפתח, לא צירה.
לא הבנתי את הכמיהה לרכות הנתעב. חוסר החמלה למשורר הזקן נפלא בעיני, אבל מצד מי באה [יותר נכון, לא באה] הכמיהה? רכות הנתעב - לא ברור לי.
והסוף יופי. מאוד.
[ליצירה]
את מתארת בצורה טובה, וממה שהבנתי - יש כאן שני דוברים, וזה לא כל כך ברור על פניו - אם אכן יש כאן שני דוברים, כדאי אולי להדגיש את ההבדל ביניהם. קצת חסרה לי בסוף פואנטה ברורה - הצלחת להחזיק אותי במתח לאורך כל השיר, ופתאום הוא נגמר לי בלי שהבנתי מה קורה. (לא תחסום שור בדישו...) אהבתי את עכשיו מצאתי אותך, כי מצאת את עצמך, ויש כאן יופי של אווירה.
ברוכה הבאה!
[ליצירה]
מרגיש נכון. כמה טעויות הקלדה: 'אימפוסיבית' צ"ל 'אימפולסיבית', 'חיין' צ"ל 'חיים', 'כותבי' צ"ל 'כותבים". וקצת הפריעה לי החריזה, מכיוון שהיא לא נשמרת לאורך כל השיר - אולי כדאי להוריד לגמרי.
[ליצירה]
אהבתי את ה'מלא בקביעות' - באופן קבוע, ומלא במוסכמות. מצאה חן בעיני הנימה הצינית (אלא אם כן אני מפספסת לגמרי...). ואם במעבר הצבעים התכוונת להדגיש את הספק על ספק - שתדעי שזה נראה טוב...
מצא חן בעיני.
תגובות