"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
רעיון נחמד.
זה נראה כאילו יש לך כאן שני קטעים, בלי קשר של ממש ביניהם - הפסקה האחרונה לא ממש מתקשרת. לא הבנתי גם על מה בדיוק הוא היה צריך לשלם - גררו לו את האוטו? זה לא כל כך ברור. אהבתי את הסוסיתא הלבנה... חמוד מאוד. אבל הסיום - שוב, לא מתקשר, לא ברור, וההרגשה היא שניסית להעביר כאן משהו ופיספסת.
ושוב - הרעיון מצא חן בעיני.
בהצלחה.
[ליצירה]
אני מתנצלת מראש אם אני פוגעת - כבר שמתי לב שכשאנשים כותבים על חוויה קרובה אליהם קשה להם לנתק אותה מאיכות הכתיבה. אז אני לא מתייחסת לתוכן אלא רק לצורה, כרגע. את מגזימה מאוד מאוד עם השלוש נקודות.[...] מאוד. מאוד מאוד, אפילו. למעשה, להשתמש באפקט הזה ארבע עשרה פעמים באחת עשרה שורות זה יותר ממוגזם. זה קוטע את הקריאה ואיתה גם את הרעיון ואת ההבנה שלי. אני מדגישה את זה כי לדעתי זה קריטי; סימני פיסוק אמורים לעזור לטקסט להביע את עצמו, לא להרביץ לנו עם פטיש בראש כשהם רוצים לומר "שהיה" או "היסוס". דבר נוסף - מספרים כספרות בגוף הטקסט צורמים בעין. עדיף פשוט לכתוב את השם של המספר, כמו שהוא.
בהצלחה.
[ליצירה]
בביקורת בונה לא _גוזלים_ מאף אחד שום דבר. אם המטרה שלך היא לפרסם ולא להשתפר, פשוט תוסיף בתחתית היצירה שאתה לא מעוניין בביקורת.
אף אחד לא בא נגדך, ואנשים עושים טובה כשהם קוראים ונותנים ביקורת; אף אחד הרי לא חייב לך שום דבר.
בקשר לקטע: המשלב שלך לא אחיד. אתה קופץ משימוש בשפה גבוהה לשימוש בשפה בינונית - "ואם אני לא יודע את הכללים" לצד "ולו מן המעט". הכותב מעביר שאלה בשיר, אבל בשביל להעביר שאלה לא מוכרחים להשתמש בכל כך הרבה סימנים גרפיים [דהינו: סימני שאלה]; אלה קביים שהטקסט יכול להסתדר בלעדיהן.
וחוץ מזה האמירה מעצבנת. אף אחד כאן לא נולד עם עט של כסף בפה.
תגובות