תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] ילד, בן כמה אתה? יש לך עוד כמה שנים עד שתצטרך לחשוב ככה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ... אנחנו כל כך צריכים משיח! [ליצירה]
- [ליצירה] מחוה יפה ונוגעת [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר שמתנגן יפה ויוצר אוירה נעימה. רק קצת חבל ש"שוקטת" ו"צומחת" לא ממש מתחרזות. וגם, קצת מפריע לי התאור של התקווה כרגש "שקט וצונן".תקווה זה דבר צונן? והדימוי של החסד המקווה (ה-ו הראשונה שרוקה) ל"טיפת מים" ברור אומנם, אבל גם לא מתחבר כ"כ לשום דבר שנאמר לפני כן בשיר, לכל הדימויים הקודמים שנארגו. אבל מעבר לזה, יש בשיר הזה הרבה יופי. כנפ"ש [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ממש שיר. אולי תסווג את זה כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וכואב. ועם זאת מעורר תהיות על דמותה של האם. למה בחלום היא תראה פסיבית? ומה זה אומר על האדם שהיתה? (אני לא יודעת אם זה חוסר רגישות, אם כן אז סליחה) [ליצירה]
- [ליצירה] צובט בלב. מזכיר לי שיר שיהודית רביץ מבצעת - "מה שהיינו פעם מזמן מה שעכשיו ילדות נשכחת [ליצירה]
- [ליצירה] הנעליים מגיחות מתוך ענן ערפל או עשן. אחת שמוטה מאחור,נכנעה. אחת נראית כאילו היא עדיין מחוברת לרגל, שנמצאת באמצע מרוצה מכל הסיוט הזה. אני לא יודעת על מה היא דורכת אבל זה נראה לי כמו שפריצים של דם. ההיא שאלה ה"נעליים שלה", מתה לרוץ ולהחלץ מתוך עולם שלכאב וסבל ! [ליצירה]
- [ליצירה] בוא לא נקפוץ בוא לא נקפוץ, מנחם, בוא לא נקפוץ. ואולי האינסוף שבין 1 ל-2 יותר גדול מהאינסוף של שמעל למליארד? (אני לא מבינה בזה,תשאל את החתול...) וגם אם לא - הוא בטוח יותר איכותי. אולי מוטב שנשכיל למצוא את האניגבול בינות לגבולות חיינו, במקום לנפץ אותם ולהשאר עם המון רסיסי זכוכית בכל הגוף? - כי הניפוץ הזה הוא לא התשובה, זה לא אמיתי וזה לא בוגר. שמעת פעם על "אורות דתוהו בכלים דתיקון? - האנרגיה הזאת שרוצה לפרוץ ולשבור את כל הגבולות, זאת אנרגית חיים *עצומה* - כוחות של תוהו, שברגע שיבואו לידי ביטוי בצורה מתוקנת, (כלים דתיקון) *בתוך* מסגרת ה"חלון" (-או מה שזה לא יהיה), יפעלו המון טוב בעולם! לשבור ת'חלון זה קל מדי, קל מדי... 'סתכל, הנה כל העולם עושה את זה, מנחם. מה יוצא מזה חוץ מבלבול? ודרך אגב - גם לארון היו גבולות משלו - ע"ע "פרץ עוזה"... [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק! [ליצירה]
תגובות