קח אותי איתך
למקום אליו עיניך שטות
חולמניות
כל פעם שאתה בורח
מהסערות שלי
ילד.
מה לך אצל הים...
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] וווווווווווואו זה מדהים!!! התחברתי לזה מאד מאד! התרגשתי..... [ליצירה]
- [ליצירה] כזה יפה, שבא לשוט לאותו מקום. [ליצירה]
- [ליצירה] איך הולך השיר ההוא של ביאליק - "לא זכיתי באור מן ההפקר"? [ליצירה]
- [ליצירה] לסתיו ולכל מי שמתעניין: הנה מקור ההשראה: http://www.writing.upenn.edu/~afilreis/88/stevens-13ways.html [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] - ואני דווקא לא אהבתי. האוירה הזאת של סתיו ודעיכה לא מתחברת לי כ"כ עם דמותו של יהונתן (אם כבר זה יותר מתאים לשאול) ולרדף השיג: לא כל אהבה היא מינית, ודוד עצמו אמר "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים" [ליצירה]
- [ליצירה] המשך תגובה: הסיפור בעצם מבטא פחד מלגדול, כי כשחיים באמת, גם "מתים" (עם או בלי המרכאות) באמת, וגם כואבים באמת... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר למצוא בזה עומק - החורף *הכרחי* כדי להגיע למראה הנכסף של פריחת האירוסים. "ירידה לצורך עליה", להבנות מהקשיים וכל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח.. "חייב איניש לבשומי" - גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום "זר בתוכם". השיר הזה ממש חריף וחזק! אבל אתה יכול להסביר לי רק את השורות: "וחלילה וחס- לעולם ועד לא תהיה התנתקות. " לא הצלחתי להבין את האמירה הזאת והקשר שלה לשאר. וגם: מה זה "או ז ה"? חשוב לי לקבל תשובה כי חשוב לי להבין את השיר הזה. ממש תודה כנפ"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבדיחה? אין כאן שום דבר מגוחך או לא ברור. אסור להכניס בעחים, חוץ מכלבי נחיה. מה הקטע??? [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
תגובות