הייתה לי אותה התלבטות.
אפשר בשניהם ביחד-
זו תמודה מדוייקת של גבול בין שני עולמות:
פנים וחוץ, עם אפשרות, בדמות החלון, לחצות את הגבול הזה...
אבל מצד שני הצל שחוצה את התמונה באמת מאוד בולט ולא מיקרי...
תוהה..
נביש
התמונה יפה ומעניינת, האמת שמה שמשך את תשומת ליבי יותר מהצל החוצה אלו התריסים, אחד פתוח וחברו מוגף, חצי חצי, נותן למעט אור להיסתנן אך עדיין נשאר סגור לעולם.
[ליצירה]
הייתה לי אותה התלבטות.
אפשר בשניהם ביחד-
זו תמודה מדוייקת של גבול בין שני עולמות:
פנים וחוץ, עם אפשרות, בדמות החלון, לחצות את הגבול הזה...
אבל מצד שני הצל שחוצה את התמונה באמת מאוד בולט ולא מיקרי...
תוהה..
נביש
[ליצירה]
התמונה יפה ומעניינת, האמת שמה שמשך את תשומת ליבי יותר מהצל החוצה אלו התריסים, אחד פתוח וחברו מוגף, חצי חצי, נותן למעט אור להיסתנן אך עדיין נשאר סגור לעולם.
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
צבע זה משמח, וטוליפים עוד יותר, אבל..עקום. והיצלת (מלשון צל) על הפרחים הקרובים אלייך. אישית, הייתי מוסיפה עוד גבעולים- שיהיה יותר ירוק, ירוק ואדום זה שילוב מנצח ועשיר.
שורה תחתונה, תמונה כייפית
[ליצירה]
צילמתי אותה בת"א, אהובתי. מעניין שהמכונית הפריעה לכם, כי חיכיתי לפחות רבע שעה עד שעברה מכונית לבנה דווקא (צבע כהה היה הורס את הניגודיות שרציתי) ובדיוק בזוית כדי שתהיה בצד הימני של התמונה, לקומפוזיציה נעימה יותר.
בפעם הבאה לא אשקיע כ"כ :-)
[ליצירה]
חמוד ממש! וגם הצילום נכון בעיניי- להאיר את החלק הקידמי של המדורה ולהחשיך את הדמות, זה יוצר אפקט אמיתי. כיף לדעת שיש עוד מי שמתעסק בפלסטלינה :-)
[ליצירה]
וואו,מופלא! משהו במילים מזכיר לי את מילות הרב ("שמש האידיאה", "ינהרו אלי תודעה",קול מזמר בפנים"). ייתכן שהושפעת ממנו?
בטוחה שלא הבנתי הכל ומבטיחה לקרוא עוד פעמיים לפחות :-)
תגובות