באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
זה נראה כמו שיער של מישהו, אבל זה שטוח מדי.
אולי באמת פרווה כלשהי.
ה"ים" לא נראה לי כמו לוח עץ, יותר כמו לוח נחושת משוייף היטב, אבל נראה לי שגם זה לא. לא יודע.
זה נראה גם קצת כמו מברשת כלשהי אבל זה ארוך מדי.
[ליצירה]
באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
[ליצירה]
זה נראה כמו שיער של מישהו, אבל זה שטוח מדי.
אולי באמת פרווה כלשהי.
ה"ים" לא נראה לי כמו לוח עץ, יותר כמו לוח נחושת משוייף היטב, אבל נראה לי שגם זה לא. לא יודע.
זה נראה גם קצת כמו מברשת כלשהי אבל זה ארוך מדי.
[ליצירה]
היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית.
[ליצירה]
.
כך גמני מרגישה כשסוקרת עוברי אורח.
והביטויים שלך..מקסימים ממש ("לראות איך העולם
מתקפל כול יום אל תוך עצמו במגע קל, שלא ניתן לראות אם הוא השאיר סימן")
יפה כתבת!
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
תגובות