אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
גנית, ניכר שהדברים נכתבו מתוך סערת רוח, והבחור יוצא אדיוט, אבל זאת לא יצירה. העברית לא תקנית, הכתיבה מחופפת, יש כאן הטחת דברים שאין להם קשר לקורא, אין פה שום חידוש או משהו מרענן. מלבד אמפתיה כלפייך אין לדברים שום השפעה ומשמעות. יש דברים שראוי שישארו ביננו לבין עצמנו.
ערוגה.
[ליצירה]
(האומר דברים בשם עצמו..)
לקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את הסיפור הזה. אחד הקשים שקראתי,
עד כדי כאב פיזי.
אני לא חוזרת בי ממה שחשבתי אז, אבל היום אני בטוחה שזה אחד
הסיפורים המגובשים שקראתי. איך שאתה מצייר את הבדיוני, ואת
האמיתי, שתהיה בריא. כולנו בעצם.
זה סיפור טוב מאוד, אם כי אני מתחרטת על הרגע שקראתי אותו-
ואולי אני מפגרת, אבל לי הפואנטות לא היו ברורות. לא בהתחלה
ולא בסוף. סיפור שממשיך איתך הלאה, ועושה בך דברים חדשים. זה
סיפור טוב. דווקא בגלל הקושי.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה חיוך?
אופק- הבחורה אוספת כסף לסמים בתחנה מרכזית. אלא אם כן אני לא הבנתי נכון.
ולדעתי זה שיר טוב, מסוג השירים שכל מה שקורה בהם קורה מתחת לפני השטח המעונב. וקורה בהם הרבה. יאיר, אל תתן לממזר וילד להפריע לך.
תגובות