.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת הבטחה? כי אם כן, אני מוכנה לשתוק. (הלוואי). [ליצירה]
- [ליצירה] .... אני מניחה שמה שינשוף טוען יכול להתקיים רק כשאתה מאוהב בזה שמולך ולא בלהיות מאוהב. ואת הלהיות מאוהב, החתונה באמת עלולה להרוג. כי כבר אין אפקטים, רק לקום אחד מול השני כל בוקר. (והאהבה שלי היא לא האהבה שלו) [ליצירה]
- [ליצירה] או! ברוכהבא, וכן יירבו! :) [ליצירה]
- [ליצירה] * (ה', קח את כל הדמעות והשתיקות, ועשה שהלכו למקום שכולו טוב). [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. טוב שאתה עוד זוכר אותנו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אה, נזכרתי, כמו תמיד המתנחלים אשמים. מה גם שמדובר באחד המגזרים היותר ייצרנים במדינה, כמו תמיד הם אשמים בכל. כפי שכתבת: " בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת". אז צר לי, ככה העולם עובד. אם אני זקוקה לרואה חשבון במפעל שלי, אני אקח מישהו שמוכשר לזה, למד אתך זה וטוב בזה. הוי! קפיטלסטית שכמותי! להתחשב בענייני היצע וביקוש! אני לא יודעת אם הגישה שלך נובעת מתמימות או מאטימות, אבל לוקחים לעבודה מי שזקוק לו. ולעניין אמהות חד הוריות, בניגוד לנכים או גימלאים, אם חד הורית מסוגלת לתרום לאפייה. אבל מסתבר, שהן לא דורשות עבודה. הן מחפשות נתח בלי לעבוד בשבילו. מבחינת מצב אוביקטיבית כנראה שהממשלה צריכה להשיע בדירבון אנשים לעבודה, ולא ביצירת המקומות. כי מקומות יש. אבל כל עוד הבטחת הכנסה היא לכ-ו-ל-ם, אין סיבה שאנשים ישתתפו באפייה. ולמה באמת כשאפשר לאכול חינם? [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי שיר על כלום לא טרחתי בו מאום שלחתי לפרסום (ורק ערוגה אחת תהתה- למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] "ובאמת אני לא מחפש תומכים או מעריצים, אבל אם נותנים ביקורת שתהיה הוגנת ושתצביע במדויק על הפגמים" למסגר ולתלות. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו! כמה ששקיעה זה נדוש, זה אפעם לא ממוצה ותמיד מפעים. [ליצירה]
תגובות