אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
רסיס, הגיעו מים עד נפש!
וליצרתי החדשה:
!2 גבינה
1 קוטג'-
לחם חום!
קילו
עגבניות.
כמה
מלפפונים.
(בקיצור, קצה נפשנו בדמגוגיה של ירושלמי, ואם זה אתר יצירה ולא אתר לדברי הבל פוליטיים שלפחות היצירות יעדו בסטדנרט מסויים. מ-י-נ-י-מ-ל-י.)
[ליצירה]
בקשר לצורה,
צורה לא מגדירה את עצמה אתר דתי. אבל היא בהחלט אתר של דתיים, גם למי שאינו שומר תורה ומצוות יש מקום כל עוד יש לו כבוד לשפה העברית, וזה בהחלט חסר לך. הדימויים שלך נשארים גסים, לא כאמצעי, אלא כי הם מייצגים גסות.
הדבר הזה לא עומד בשום סטנדרט, ומתדרדר עוד בעקבות התגובות שלך, שמבהירות שזאת לא יצירה, אלא מניפסט ולזה אין מקום באתר כמו צורה.
ואני מוכנה לשים כסף שאת לא בת. הניסיון שלך דל מכדי להשמע משכנע.
[ליצירה]
אולי נשדך בין סנופקין לילד?
ערוגה, נהנית להעלו שירים נשכחים לרווחת הכלל.
(אולי כדאי להעביר את התגובות הללו ליצירה נפרדת? שפיצ ואני נוכל להתמוגג לנו בחשאי..)
[ליצירה]
שלומי (טוב, אני מניחה שקוראים לך שלומי כמו שלי קוראים ערוגה...)
קראתי את יוצר הרע, ואת מה שיש לי להגיד על הכתיבה, אגיב כבר שם. אבל קודם אני רוצה להבין אם הבנתי נכון-
אתה טוען שלהיות דתי מול גורל קשה זה יותר קשה מלכפור בזה שגם הרע זאת השגחה?
כי בעיניי דווקא באל מול המוות יותר מנחם כשאתה דתי ומאמין שגם במוות יש טעם. גם במוות של ילד בן שנתיים.
הקטע שכתבת סותר את הגישה הפילוסופית שאלוהים הוא אופיום לדתיים.
מממ, מקווה שהצלחת להבין מה אני מנסה לשאול למרות העירפול והסיבול המילולי.
תגובות