ואולי זה אתה, ואולי זה קולך
שדופק על ליבי, מתחנן שאפתח.
ואולי זה מראה זכרונך הקלוש
מפרק ובונה בתוכי בניינים.
ואולי זו אני, ואולי זה קולי
שדופק על ליבך, מתחנן שתפתח.
ואולי זה מראה זכרוני הקלוש
המבקש ממך אישור בניה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. לא.. הם חמודים! (אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי שיר של רחל... [ליצירה]
- [ליצירה] ... העציב אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] פיצ, אני חושבת שאם היא היתה רואה את צה"ל ואת ההתיישבות כאוייבים, היא לא היתה עונדת את שני הצמידים על אותה יד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... |נקרעת מצחוק| ורק ארוסי שיחיה טוען ש"כל המורל הזה זה עסק לכיתה ד'", בטון קשוח.. :)) אגב, אני שומעת עליך סיפורים משעשעים לרוב, המשך כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כדי שיאשרו לי את זה ב"במה", הייתי צריכה לכתוב מתחת לשיר, מאיפה לקחתי כל ציטוט / פראפרזה על ציטוט. לדוגמה: זו אני בו, אני בו / באלפי ציפורי שותקת- פראפרזה על "בגני נטעתיך" של רחל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו.. כואב לקרוא. אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם כך, זה בכלל לא עניין רק של כתיבה, אלא של איך להתמודד עם העצב באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... או.. זה לא אישי או משהו, כן? אבל לא עושים מחוות לקישון. קישון זה קישון ומוטב לו שיניחוהו על משכבו בשלום. לא יודעת, זה כמו שמישהו יכתוב "מחווה למוצארט" עם מנגינה שמשתמשת בכל האלמנטים המוכרים שלו, אבל זה פשוט לא מוצארט. [נו, אל תכעסו על ההשוואה, אני יודעת שקישון זה לא מוצארט]. אתה כותב נחמד מאוד- כדאי לנסות בסגנון משל עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן. לא השתמשתי ב"נכמהת" כי לא הסתדר לי. וכפי שאמר מי שאמר, זו אכן מילה השגורה על לשוני (:. <מה יש, אסור כבר לחדש חידושים בשפה?..> [ליצירה]
תגובות